דמוקרטיה (או איך לחלק את העוגה)

לקחנו איתנו את הילדים להצביע,

מחוץ לקלפי – שמוקם בבית הספר היסודי, הציבו כיתות ו' דוכן של שתיה ועוגות על מנת להרוויח כסף למימון מסיבת הסיום שלהם,

איתמר וירדן היו צריכים לבחור דבר אחד בלבד – איתמר הלך על שוקו וירדן על עוגת שוקולד. (אני אישית הלכתי על שלי).

יום לאחר מכן , אנחנו נוסעים באוטו ומאחור מתנהלת השיחה הבאה:

איתמר: ראש הממשלה זה ימין בתניהו

ירדן: איתמר, מה זה אמין מתתהו?

איתמר: לא!! אמרתי ימין בתניהו, זה ראש הממשלה.

ירדן: איתמר, אנחנו הלכנו פעם אל ראש הממשלה , נכון?

איתמר: נכון, זה היה אתמול.

ירדן: ואני בחרתי עוגת שוקולד

איתמר: ואת לא כיבדת אותי וזה היה ממש מעשה לא יפה.

ירדן: נכון, אני אכלתי הכוווול לבד.

איתמר: וזה לא יפה.

ירדן: כי רציתי לאכול הכוווול לבד.

מסקנות ביניים –

• כמו תמיד במשפחת דרור- מה שנצרב בזיכרון זה האוכל…
• זה שילד בן 5 יודע בערך איך קוראים לראש הממשלה זה מאוד מרשים בעיני
• זה שירדן ואיתמר מסוגלים לנהל שיחות במקום לכפכף אחד את השני או לשמוע את יובל המבולבל מעודד אותי לפחות כמו תוצאות הבחירות.

כמו שיאיר אומר – יש עתיד