להנות מהדברים הקטנים (המלצות טיול)

בואו נדבר על אטרקציות. (ואם אין לכם כח, דלגו לפסקה השנייה להמלצת המסלול   )

המילה המטרידה הזאת שמופיעה בכל אתר אינטרנט שפונה למשפחות, ומעוררת תחושת גירוד מטרידה אצל הורים.

אני שומעת "אטרקציות" ומה שעולה לי בראש לרב זה מתנפחים, סדנאות, רעש, בלגן, כסף…

כל הרעיון של אטרקציות הוא בכלל לעזור לנו למצוא פעילות מהנה לילדים , כך שאנחנו נוכל לשחרר ולהעביר את הזמן בכיף,  בפועל – מה שמוכרים לנו בתור אטרקציות הוא על פי רב מתכון בטוח לכאב ראש , צלצולי אוזניים , חור בכיס וקיטור לא חינני על הילדים של ימינו לעומת איך שאנחנו היינו.

איך היינו? תנסו לדלות זיכרונות ילדות, מה עולה משם? מה ה"אטרקציות" שנשארו חקוקות?

אין ספק ששערות סבתא וגלידות עם קצפת ודובדבן מופיעים שם – בבקשה תגידו לי שגם אצלכם וזו לא רק אני.

מעבר לזה מרב הטיולים והבילויים המשפחתיים אני זוכרת בעיקר קטעים קטנים שאף אחד לא יכניס לעמודת האטרקציות אצלו באתר,

אני זוכרת שאבא מלמד אותי איך ללכת "הצידה" בירידה כדי לא להתדרדר,

אני זוכרת משחקים עם חברים בפיקניק בבן שמן,

אני זוכרת את ההסבר של המדריך עם כיכר לחם על איך נוצר מכתש הרבה יותר

מאשר את הנוף המדהים של המכתש עצמו…(האמת, אולי זה בגלל המדריך).

ילדים רואים את העולם אחרת, דרך עיניים של ילדים, מגובה של ילדים,

עם צרכים של ילדים,

תנו להם שלולית, מרחב וארטיק לסיום – והם מבסוטים על הגג.

אגב – הם בטח יזכרו בעיקר את הארטיק…(או שזו עוד פעם רק אני?)

ולמה כל זה עלה לי לראש?

כי לפני שבוע נסענו למסלול של חירבת חנות ועין מטע, (אזור עמק האלה).

ממה שקראתי ברשת – כנראה שסביב מרץ אפריל – יש כאן נוף מדהים עם פריחה מטורפת,

אבל עכשיו – בסתיו – זה מסלול חביב, בלי נוף מדהים, בלי מפל מרשים,

הליכה קלילה בשביל מביאה אתכם למעיין קטן בצל אקליפטוסים ולידו חירבה עתיקה (שלצערי הרב הפכו אותה למצבור זבל, כך שאפשר להסתכל עליה אבל ממש לא מומלץ להיכנס)

ישבנו שם ליד המעיין – שהוא למעשה נע בין שלולית לבריכת שכשוך,

הילדים שכשכו רגליים, איתמר לקח ענף עם חבל והחליט שהוא "דג דגים",

היה משהו רגוע, איטי, שליו,

שום דבר עוצר נשימה, רק מקום קטן ונעים של חסד, שגורם לך לדמיין איך פעם פעם בימי התנ"ך היה מגיע איזה הלך עם צרור, מתיישב באנחת רווחה בצל, טובל רגליים ואוכל איזה תמר לפני שימשיך בדרך.

***

***

ועכשיו תכלס –

המסלול מעגלי, מתאים לכל עונות השנה, דרגת קושי – קל.

איך מגיעים?

 בכביש מספר 1 פונים דרומה במחלף שער הגיא לבית שמש. בצומת האלה פונים שמאלה לכביש 375, ממשיכים במעלה הכביש וחונים בחניון חרבת חנות המשולט בבהירות.

מתחיל מח'רבת חנות – שם יש חורשה עם שולחנות קק"ל – אפשר בהחלט להתחיל בארוחת בוקר או לסיים בארוחת צהריים , או גם וגם – למה לא ?

אורך המסלול וגילאים?

יש מספר וריאציות למסלול – החל מ – 2 ק"מ,  5 ק"מ

ועד מסלול מעגלי ארוך של 15 ק"מ.

לכן הוא גם יכול להתאים לכל גיל – כמובן שקטנטנים צריכים מנשא, המסלול לא מתאים לעגלות. ילדים מעל גיל 3 יכולים ללכת בלי בעיה.

אנחנו היינו 2 משפחות – עם ילדים בגילאי 5, 2.5 וכמעט שנתיים – שהיה חלקית במנשא גב.

לא נעים להודות אבל קיצרנו את המסלול הקצר – למעשה ירדנו למעיין ועלינו חזרה באותה הדרך, הקטנים – הלכו את הרב , אבל היה צורך בקצת מנשא/ידיים.

ויתרנו על הנקבה – מי שמגיע מוזמן לספר איך זה, שנדע לפעם הבאה.

בתחילת המסלול – יש פסיפס, שבכל האתרים מתואר איך אפשר לבוא עם מטאטא , לטאטא את החול ולחשוף אותו,

לצערי הפסיפס הזה נחסם עם גדר ואפשר רק לצפות בו.

בילוי נעים.

המלצות נוספות למסלולי משפחות שמתאימים לעונה:

נחל המערה – אזור בית שמש

שפך נחל שורק – אזור פלמחים