מסלולונים למשפחה המטיילת

 

אומרים שילדים מרוכזים בעצמם, האמת שהורים הם גם עם שדי מרוכז בעצמו (ובילדיו),

לכל משפחה יש העדפות מאוד ברורות, ובני המשפחה מאוד מתפלאים שלא כל בני האנוש חולקים איתם את העדפותיהם.

למשל, משפחה שהילדים שלה מתעוררים בשבת ב – 6:00 בבוקר לא מבינה למה אנשים מנסים לקבוע איתם פיקניק ב – 11:00, הרי ברור שב – 12:30 כבר כדאי להרדים את הילדים צהריים….

משפחה שהילד שלה בדיוק התחיל לזחול לא מבינה מי האהבל שמעדיף לשבת על שפת האגם ולרוץ בחרדה אחרי התינוק שלא יפול למים. אותה משפחה שכחה שלפני חודשיים התינוק היה נייח ושפת האגם נראתה פסטורלית. וממש אותה משפחה בזה למשפחות שמתפקנקות מטר ממתקני השעשועים, אבל כנראה שעוד שנה היא תמצא את עצמה גם שם….

ברב אתרי הטיולים מסתפקים בקטגוריות כלליות של "מתאים למשפחות" , אבל בינינו – משפחות צריכות אתר משלהן עם עשרות תתי קטגוריות.

אנחנו בכל אופן, נמצאים בשלב שבו ירדן כבר רוצה ללכת ואיתמר נהנה ללכת לאן שבא לו, הסבלנות אינה בשפע – לא אצל ילדינו ולא אצל הוריהם, ולכן אנחנו מחפשים מסלולונים של קילומטר עד שניים – ואלו כמעט ולא מופיעים באתרי טיולים….

כמה המלצות לטובת השבתות היפות והאביביות שבדרך, כשהפריחה של החורף עדיין כאן והשמש עוד לא מכריחה אותנו לחפש צל–

• יער חורשים ויער ראש העין – שני היערות הללו ירוקים עכשיו ושופעי רקפות , צבעונים ועוד.

אפשר לעשות שם מסלולונים ואפשר סתם לטייל בשבילים:

טיול ביער חורשים

טיול ביער ראש העין

• מודיעין – הגבעות הדרומיות

מסלול מקסים וקל, עם בורות , בארות ופריחה,

צריך לשים לב שהילדים לא מחליטים לזנק לאיזה בור – כי רב הבורות אינם מכוסים,

אפשר לעשות את כל המסלול ואז בסופו (ככה מספרים….כי אנחנו תמיד חוזרים באמצע) יש באר  שאפשר לשאוב ממנה מים.

• גבעות מר'אר – בין גדרה לצומת ביל"ו, ליד אנדרטת הצנחנים, מסלול קליל, עם טיפוס על הגבעות , נוף יפה וכר דשא מזמין התפקנקות בסוף ליד האנדרטה.

שימו לב שבלינק המסלול כתוב כ – 4 ק"מ, אבל בהמשך מפורט על אופציה קצרה

 

• ולקינוח –

בשבת הקודמת – שהיתה קרירה להפליא – אבל יבשה!! נסענו בספונטניות לתל שוכה,

תל שוכה נמצא בעמק האלה, ממש מול קיבוץ נתיב הל"ה,

התל הוא למעשה גבעה עם עליה קצת תלולה (שילד בן 4 מטפס בכיף ), בעונה הזו המקום מוצף פרחים – בעיקר פרחי תורמוס,

למרגלות התל שטח גדול וירוק שמושלם להתפקנקות.

לפי אמות המידה הנוכחיות שלי זה מסלולון מושלם – קצר ומתגמל – מה שאומר שיש נוף מקסים, והילדים מתעייפים כהוגן מהטיפוס

כיוון שביום שישי היתה המלצה בעיתון על תל שוכה…..המוני בית ישראל שמו פעמיהם בספונטניות (ממש כמונו) למקום,

הצפיפות הורגשה בעיקר בחניה

והאמת שבזמן הטיפוס היתה תחושת צליינות מבדחת, דילגתי לי אחרי איתמר כשמסביב אני רואה ושומעת את כל הדברים השגורים שמאפיינים משפחות,

היו שם הרבה קריאות עידוד של "איך אתה מטפס יפה" והרבה נזיפות בסגנון

"חבל שאת לא מקשיבה לי והולכת מהשביל ההוא"

וכמובן איומים כגון "זו הפעם האחרונה שאני לוקח אותך לטיול" (אהה…בסדר…ניפגש בשבת הבאה),

תלונות נשיות של "הטיפוס הזה לא בשבילי , תן לי יד, אני צריכה יד, אני נופלת" , ורטינות גבריות של "את לא צריכה יד, פשוט תטפסי, מה הענין?", ו"ידיים" ו – "מה פתאום ידיים? עכשיו הולכים ברגל!!" וקצת "אין לך מה לפחד מהכלב",

ובין לבין גם – "יו, תראה את התורמוסים, ילדים אתם רואים את הפרחים?", "בואו להצטלם", ועוד קצת "בואו להצטלם" ו"רגע עצמתם עיניים, עוד תמונה", "ממי תחייך למצלמה",

בחיי שבראש הגבעה לא היתה משפחה אחת שויתרה על תמונה משפחתית בינות לפרחים ולנוף (נראה לי שיום המשפחה עוד טרי בזכרון וכבר עכשיו כולם משריינים תמונה לשנה הבאה…גם אנחנו , אלא מה?), אפשר לחשוב שהגענו למקום קדוש וחייבים להנציח את הרגע.

אני חייבת להודות שהסתובבתי לי שם מאושרת כמו כלבלב שהוציאו אותו סוף סוף לטיול.

אחרי שהכנתי את עצמי לסופ"ש גשום עם טילים, לא האמנתי למזלי הטוב,

אויר צח, נוף מקסים, חברים טובים, ג'חנון ועוגת שוקולד (אבוי לשחיתות),

אני ממליצה בחום!!!! (על המסלול, על החברים על הג'חנון ועל העוגה, אני ממליצה לאמץ את כל החבילה).

אתם מוזמנים להמליץ על מסלולונים נוספים

שיהיה סוף שבוע שמשי ומצויין ותודה למשפחת אורלב על היוזמה והתמונות\