כשהתותחים רועמים
כמה מתחשב מצד הג'יהאד האיסלאמי שהחליט להפגיז את הדרום במז"א יפה. באמת תודה.
(אני רק חושבת מה היה קורה אם ההפגזות היו שבוע קודם לכן והייתי נאלצת לבלות ימים גשומים שלמים עם הילדים בבית ומצטמררת)
בעצם, ברוח יום המשפחה, (בכל זאת בני דודים, לא?) כנראה שהם פשוט רצו לתרום לחיזוק הקשר המשפחתי של תושבי הדרום, הנה, זכינו בעונג (המעט מפוקפק) של 3 ימי חופשה כשכל האתרים פנויים ושוממים למדי והשמש זורחת.
וכך ביום ראשון נסענו לספארי ברמת גן, איתמר וירדן גילו איך נראות בגודל טבעי כל החיות שמופיעות בספרים שלהם,
אני גיליתי שהחלק של האריות שהיה זכור לי מהילדות כמפחיד וארוך עם המון אריות מאיימים מסתובבים, הוא למעשה חלקה קטנה עם כמה אריות מה זה עצלנים ומשועממים שעושים לך טובה אם הם מרימים את הראש כשאתה עובר.
גיליתי גם שנקניקיה בספארי עולה 20 ש"ח ואמא אחראית מביאה אוכל מהבית, עוד גיליתי שאנשים מתנשאים שבזים לאנשים אחרים ששוכרים קלנועיות, יגלו אחרי חצי שעה שהם רק בכלוב השני עם ילדים תשושים שקצב הצעדים שלהם מואט מרגע לרגע ואז הם ילכו וישכרו גם קלנועית…גיליתי בחרדה קלה שהחיה הכי חמודה בספארי בעיני ילדי משפחת דרור היא התנין, ועם כל הגילויים הללו, נהניתי מכל רגע.
ביום שני הילדים זכו לזמן איכות עם אבא בספורטק רחובות, וביום שלישי – ירדן התפנקה אצל סבתא ואיתמר בא איתי לעבודה.
הוא היה נרגש ואחוז חשיבות עצמית כשהוא הסביר לירדן שהיא לא יכולה לבוא לעבודה של אמא, נגזר עליה ללכת לסבתא ולאכול שם מילקי (פרס ניחומים) בעוד הוא ילך לעבוד עם אמא ויקבל שוקו ולחמניה.
בשעתיים הראשונות הצלחתי להעסיק אותו במגוון פעילויות דידקטיות כגון – לחורר דפים, להרים ולהוריד את תריס הגלילה ולעשות פרצופים של אריה מפחיד לשאר עובדי המשרד, לאחר מכן, לא היה מנוס, הזאטוט החליט "לעבוד" על המחשב שלי, ובעודו צופה במלך האריות, אני ישבתי ועניתי על מיילים מהאייפון…עדיין, אני חייבת לומר שגם אני הייתי מבסוטה ביותר מזה שהוא פוגש את האנשים שעובדים איתי ורואה את המשרד שלי, כי עד היום הוא היה בטוח ששרון מהעבודה ודודה שרון הם אותו בן אדם, ושמשרד זה סוג של חממה עם טרקטורים כמו אצל אבא בעבודה.
חבל שהבוס שלי – שקוראים לו דב – לא היה באותו יום , ולכן עד הפעם הבאה שיהיו טילים, איתמר ימשיך לדמיין אותו בתור דב קוטב גדול.
הדובדבן שבקצפת הוא שגילינו שכשתריס הברזל של הממ"ד (שהוא חדר הילדים שלנו) סגור, הם ישנים עד 08:00 בלי למצמץ, ולכן מעתה, כל סופ"ש יוכרז אצלנו מצב חרום קל, התריס ייסגר ואנחנו אמן כן יהי רצון נצליח לישון כמו בני אדם בשבת בבוקר.
באמת תודה. לא הייתם צריכים.
);/script)
אמא ברשת 
שמחתי לקרוא אותך, נשמתי
מצחיק כמה שזה בעצם עצוב.
שיחקת אותה שלקחת אותם לספארי, נראה לי אחלה בילוי (חוץ מזה שזאת מסחטת כספים חבל על הזמן, אבל אין מה לעשות, הטילים גובים את מחירם…) ולקחת ילד לעבודה זאת אליפות בעיניי, אני הבאתי אותם פעם אחת ובסוף יום העבודה הם נרדמו באוטו ואני ישבתי חצי שעה בשקט עם הרדיו להתאוששות (אבל היו צריכים לשלוח אותי להסתכלות…היה יותר עדיף…)
הספארי הוא אכן מסחטת כספים, אבל לפחות קיבלנו 50% הנחה בכניסה – כי אנחנו תושבי הדרום….
מעולה
יפה! ומאוד כייף לקרוא. לגזור ולהדביק תחת הערך "חצי הכוס המלאה". סחטיין עליך!