דילוג לתוכן

על מים וזרימה

מאי 4, 2010

מים מעין פיק

עין פיק/צלם:עופר לימון

לאורך השנים, אני תמיד מודעת לקונפליקט פנימי שיש בי, בין ההגיון והאינטואיציה.

יש בי חלק עוצמתי , רגיש, אינסטינקטיבי ומודע, ויש את החלק ההגיוני,

אוהב השליטה ודורש ההסברים והסדר.

כבר הבנתי שהשיעור הגדול שלי בחיים הוא כנראה

לגרום לשניים הללו לרקוד זה עם זה בהרמוניה…

חגית (תומכת הלידה שלי) ואני משוחחות על הלידה המתקרבת,

היא מתארת לי – באופטימיות מוזרה – איך הלידה תהיה דווקא הזדמנות פז,

לנסות ולשחרר את הצד ההגיוני ,

(היא מצליחה כמעט לגרום לסיטואציה להישמע כמו חוויה נחמדה בלונה פארק ),

כי בלידה, רצוי שהגוף יעשה את שלו, המוח , לרב , רק מפריע…

(אני כמובן יודעת את זה, אבל זה כל כך חזק, הקול הזה שצועק –

לאאאאאא לאבבבבד שליטהההה).

וחגית אומרת לי ככה:

הרגע הקשה יהיה הרגע של ה"לשחרר" , לעזוב את הענף,

שמחזיק אותך מההיסחפות בזרם ולשקוע במים.

ברגע שתעזבי…אחרי השניה הראשונה של הפחד והתדהמה,

את פשוט תזרמי והמוח ישאר אי שם על הגדה.

היא אפילו לא יודעת כמה היא קולעת אצלי עם מטאפורת המים…

מים הם הדבר שהכי מרגיע אותי וגם הכי מפחיד.

כלומר – כל עוד אני בשליטה – מים רגועים, קרקע תחת רגלי – אני באופוריה.

אבל לונה גל…ראפטינג…צלילות… – לא תודה!!

*******************************************

קפיצה למים – הסיפור של חגית –

ירח דבש, חגית ובעלה נפגשים בדרום אמריקה עם קרובי משפחה ובין השאר מחליטים לעשות ראפטינג.

בדיעבד…הם יגלו שלקחו אותם למסלול קשה ובסירה קצת גדולה מדי…

מגיעים לראפיד (המפל) הראשון, ולפני שיורדים אותו, מים מתחילים לחדור לסירה.

המדריך מבקש מבעלה של חגית לצאת מהסירה לסלע קרוב, כשזה לא עוזר, גם החבר של אחותה יוצא, וכשזה לא עוזר, גם היא יוצאת,

וכששלושתם על הסלע, הסירה לפתע גולשת באופן לא מתוכנן וממשיכה הלאה אל תוך המפל.

אז מה יש לנו כאן? 3 אנשים על סלע באמצע נהר, מצידם האחד מפל די גדול וגועש, מצידם השני מפל קטן יותר, אבל עדיין מפל…ומעבר למפל הקטן המים קצת רגועים יותר ואולי יש סיכוי להגיע לגדה.

אני – כנראה הייתי נשארת שם כמה שבועות – עש שמישהו היה בא לחלץ את מה שנשאר ממני…

החבר של האחות, מציע לנסות ולקפוץ מעל המפל הקטן אל המים הרגועים יותר, וכך להגיע לגדה.

הוא אכן מנסה את זה , אבל נסחף במפל ונעלם מעיניהם.

האופציה ההגיונית נמחקה…וחגית ובעלה צריכים לעשות מ ש ה ו.

ואז הבעל אומר לה – אנחנו צריכים להיכנס למפל.

אם לא נתנגד למים – הם יקחו אותנו למקום בטוח.

האמירה הזו באה לא רק מפילוסופיה גבוהה, אלא מהיכרות של מים וגלישה – כמו שידוע שבמקרה של מערבולת בים, צריך לא להתנגד, ולתת למערבולת להוריד אותך למטה ולהוציא אותך החוצה.

ואכן – חגית מתיישבת על הסלע, וחווה את רגע "העזיבה", גולשת אל המים ולא מתנגדת להם, לא מנסה לשחות ולהיאבק, פשוט זורמת איתם.

היא מספרת שהיא אפילו לא בלעה מים. המים עטפו אותה והוציאו אותה בתחתית המפל ללא פגע. כך גם את בעלה.

החבר – הגיע גם הוא בשלום – אבל עם מכות יבשות ושאיפת מים.

סיפור מדהים בעיני.

******************************************************

קפיצה למים – הסיפור שלי –

טיול של העבודה אל נחל זויתן.

ידענו שמחכות אטרקציות בדרך…והראשונה – היתה שהגענו למקום שבו פשוט אמורים

לקפוץ קפיצה של 4 מטר לבריכה.

אני בטוחה שעובדים עלי, תיכף יגיע מישהו שיקשור חבל ונרד את זה בסנפלינג…אבל , לא.

קצת רקע – המורה לשחיה בילדות, רמז לאמא שלי שהוא ישמח להחזיר לה את הכסף , העיקר שתשחרר אותו מנוכחותי ההיסטרית בבריכה.

אני שונאת להכניס ראש למים. נלחצת כשיש גלים גבוהים. ממש ממש מעדיפה לא להיכנס

לעומק שבו אני לא עומדת.

כשהלכתי למקווה לפני החתונה, כל טבילת ראש הצריכה רגע של ריכוז ורוגע…

והנה אני עומדת על סלע, ואני אמורה לקפוץ. ומסביבי יש אנשים שנהנים מזה (?), ועוד כמה שקצת חוששים, ורק אני פשוט משותקת מהרעיון.

אחרי שעברתי את שלב ההכחשה, והבנתי שאין ממש אופציה אחרת

(אף אחד לא יוריד אותי עם חבל,אין שביל עוקף, ולחזור לבד את כל הדרך , מפחיד באותה מידה),

עמדתי על הקצה, ופשוט לא הצלחתי לגרום לרגליים לעזוב את הקרקע.

לצידי עומד הבוס שלי (השוטר הרע) שאומר לי "יאללה, אני משאיר אותך פה, את מעכבת את כולם"

ומצידי השני, חבר (השוטר הטוב) שאומר לי, "אני קופץ שניה אחרייך, יש לי תעודת מציל, אני לא אתן ששום דבר יקרה לך " (כפרה עליו).

והמוח אומר לרגליים – "זוזו, תקפצו, ", והפחד משתק.

ומה בסוף?

ברור שקפצתי.

והיה מפחיד.

אבל האופוריה של להתגבר על הפחד היתה חוויה כל כך מדהימה,

שאני מודה לבוס שלי שהביא אותי לסיטואציה הזו, אפילו יותר מאשר לחבר שתמך.

****************************************************************

אני מצרפת תקשור שהעבירו לי: (הוא מופיע באנגלית, כיוון שכך קיבלתי אותו)

Be Water – A communication from RENAYYAYYY

"You are a stream. You need to practice flexibility of the mind and of conducting oneself.

To work through your heart and not through your logic.

No limits.

Like the stream that just flows.

If while flowing the channel changes, it immediately takes the open channel without questions or delays

. It just flows.

Takes what life offers.

This is the spring of your life.

The snow is melting – shells are fading away and the flow will get stronger. At times it will feel like a flood. At times you will feel as if you are drowning, as if you have lost all control in the strong current – but always know deep in your heart, that the current will take you to where it is you need to be.

All fears and doubts should be removed, you should devote yourself to the process with great faith and with your whole heart.

Imagine yourself as water, which can adapt to any condition or feature along the way, adjust to any shape or change.

Know your power!!!

Be water!!!


מאחלת לכולם , ולעצמי – לזרום ולהגיע למקומות מופלאים

2 תגובות leave one →
  1. רחלי מסרטי permalink
    יוני 28, 2010 10:26 pm

    וואיי עדידה את פשוט אלופה…את חייבת לכתוב בעיתון או משהו…אין עליך!!!

    • אמא permalink*
      יוני 29, 2010 8:43 am

      תודה מותק, איזה כיף 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: