יונה פצועה
בדרך לסופרמרקט מצאנו, ירדן ואני , יונה פצועה בצד הכביש.
ממש כמו בסיפור ילדים, עמדנו והתלבטנו מה לעשות איתה,
ואז הגיעה משאית שהתחילה לחנות בצד הכביש – נפנפנו לנהג,
ובאורח פלא הוא ראה את היונה ועוד יותר באורח פלא
הוא חנה מעליה בזהירות ככה שהגלגלים לא פגעו בה.
הלכנו לווטרינר לשאול אם הוא יוכל לעזור,
ואז הלכנו לחנות צעצועים לבקש ארגז,
חזרנו אל היונה שהתחפרה עמוק מתחת למשאית,
ואבא אחד עם שתי ילדות עצר לעזור לנו ,
זחל מתחת למשאית והוציא את היונה אל הקופסה שהבאנו.
הלכנו מהר מהר לווטרינר, ירדן נכנסה אליו בריצה ,
מצחקקת בהתרגשות ומספרת לו שהבאנו את היונה הפצועה,
הווטרינר פתח את הקופסא, והיונה….שכבה שם מתה.
כנראה שמצאנו אותה ממש גוססת.
"Too late"? שאלתי אותו באנגלית והוא הנהן.
ואז עמדנו שם לרגע – אמא חסרת אונים שתוהה
מה להגיד לילדה המאושרת שלה שהתאמצה והתרגשה להציל ציפור,
ואיש מקסים שהוא גם ווטרינר.
ואחרי הרגע הזה, הווטרינר חייך לירדן ואמר –
"יופי שהבאתם אותה, אני אטפל בה וכשהיא תבריא אני אשחרר אותה, טוב?"
סיפור מקסים ומרגש ❤
טל, התרגשתי ונחמץ לבי. מה שעלה על שפתותי הרוטטות היה: שמרי על העולם ילדה, כי אנחנו כבר לא מצליחות….
אוי, בא לי לבכות. איזה סיפור יפה עם סוף מתוק-מר
מדמיע. האמת קשה, אני חושבת שירדן הית המתמודדת גם אתה. לקחת את היונה, לקבור אותה ולספר לאבא ולסבתא שעזרתם לה.
את צודקת לגמרי, זה באמת מה שעבר לי בראש – שנקבור אותה ונתמודד , בכל זאת חייבת להגיד ששמחתי שזה נגמר ככה 🙂
מקסים אחותי. מאוד מרגש! בהחלט אנשים טובים באמצע הדרך. כל הכבוד!!!
🙂
מקסים! אנשים טובים באמצע הדרך
מקסים!!
פשוט אין מילים.כמה יפה,אנושי ומרגש.