מה, שוב מתחילה שנת הלימודים?

החופש הגדול נראה כבר כמו חלום רחוק, אבל עבור הילדים שלנו, שנת הלימודים עוד לא ממש התחילה.

כלומר היא התחילה – היתה התרגשות, אולי גם פחד, התכוננו, הכנו תיק,  לקחנו ימי חופש, ליווינו….ואז הכל נעצר…ואז המשיך…ונעצר…ושוב המשיך….ו….

וזהו!! החגים נגמרים והשגרה בפתח,

רק צריך לזכור שעבור הרבה ילדים – תהליך ההסתגלות למסגרת נעצר, ועכשיו הוא ימשיך מנקודה די התחלתית.

אז קחו הרבה אויר, אמנם גם אתם מותשים, אמנם כבר לא נשארו ימי חופש לקחת ואי אפשר לאחר ולהגיד שהתעכבנו בגן, ונכון שכבר שמעתם אותם בוכים בימים הראשונים של השנה, וכבר נקרע לכם הלב, ולמי יש כח לעבור את זה שוב…אבל ממש עכשיו – אחרי סוכות – הילדים שלכם עוד יצטרכו את הכתף התומכת והסבלנות שלכם – כי הם עדיין ממש לא מרגישים "בבית".

אנחנו כבר רואות את המחשבות שרצות לכם בראש "ווי ווי מבאסות אלה, דווקא לפני החופש הוא כבר נפרד ממש יפה…"

אז קודם כל – מחזיקות לכולם אצבעות שהחזרה מהחופש תהיה חלקה ונעימה

ורק למקרה שלא….אספנו לכם את הטיפים המנצחים שלנו לתקופת ההסתגלות:

1. אמפתיה – מה כולנו רוצים?

שיאהבו אותנו, שיבינו אותנו, שיאמינו בנו.

זה מאוד פשוט , ונכון בכל סיטואציה.

כשהילד בוכה או אומר שהוא לא רוצה ללכת – תהיו אמפתיים (אני מבין שהימים הראשונים בבי"ס קשים לך, אני מבין אתה רוצה שהחופש ימשיך…) ושדרו לו שאתם בטוחים שיסתדר (אני בטוחה שעוד כמה ימים כבר יהיה לך הרבה יותר קל….אני בטוח שיהיה לך נחמד היום בגן….).

לא להעביר ביקורת, לא להגיד לו שזה לא נורא, אפילו לא לנסות לפתור לו את הבעיות – רק אהבה, אמפתיה וביטחון.

2. ספויילר – תארו את טקס הפרידה מראש- בדרך לבי"ס/לגן , גם אם טקס הפרידה שלכם מאוד קבוע (מה שמומלץ מאוד), תארו בקול רם מה הולך לקרות ( עוד מעט ניכנס לגן, אתה תיתן לי חיבוק גדול בדלת ואז נגיד בי ואני אלך ואתה תנפנף לי לשלום…)

3. בובת עוצמה – הביאו לילד בובה קטנה (כזאת שיכולה להיכנס בכיס), ספרו לו שזו "בובת עוצמה", בובה שנותנת כח ועידוד ברגעים קשים, אפשר להכין מכתב מודפס שמסביר על הבובה ומגיע יחד איתה,

הילד לוקח את הבובה איתו – בכיס/בתיק, ויודע שברגעים שקשה לו הוא יכול לגעת בה ולשאוב כוחות.

4. המחזה – שחקו עם הילד בבית במשחק תפקידים עם בובות – תנו לו להיות כל פעם בתפקיד אחר. בתור ההורה שמביא לגן ומתמודד עם הילד שמתקשה, הילד יגלה פתאום תובנות של מה בעצם עוזר ומעודד, ובתור הילד שנפרד – זו תהיה הזדמנות טובה לדובב אותו ולשמוע מה הקשיים שלו בסיטואציה.

5. ספרים – ילדים מאוד פתוחים לקבל מסרים בעזרת סיפור. על ספרים מומלצים להסתגלות תוכלו לקרוא כאן.

6. גייסו את המערכת – נסו להבין מה יקל על הילד שלכם –

אם יש לו חבר טוב – נסו לתאם עם הורי החבר את שעת ההגעה כך שיכנסו ביחד,

דברו עם הצוות וספרו להם מה עוזר לילדכם (יש ילדות שמחמאה על השמלה שלהן – תגרום להן "להפשיר", יש ילד שאם הגננת תטיל עליו משימה, הוא יתגייס בהתלהבות ולא יחשוב על הפרידה…),

חזקו קשרים חברתיים מעבר לשעות הגן ,

ואחרון חביב – נסו לשאול את הילד – מה לדעתו יעזור לו , התשובות לעיתים מפתיעות!!

מילה אחרונה – לכם – ההורים,

לא פשוט לראות את הילדים שלנו מתקשים,

נכון שהגננות מספרות שהם נרגעים 2 דקות אחרי שהלכנו ,

אבל הכיווץ בבטן ממשיך איתנו לכל היום,

אנחנו מרגישים אשמים, לפעמים אנחנו מתחילים לתהות אם בחרנו במסגרת המתאימה, לפעמים – לא נעים להגיד – אבל אנחנו אפילו כועסים קצת על הילד – ש"עושה לנו חיים קשים" בשעה שכל הילדים האחרים כבר נראים ממש בסדר.

תזכרו – שזו תקופה שעוברת,

שאם הילד שלכם היה מדלג באושר למקום חדש בלי להניד עפעף – כנראה שהייתם צריכים לדאוג…

שלמרות שכרגע זה ההווה שלנו – עוד כמה שנים בקושי נזכור את זה – והילדים – לא יזכרו את זה בכלל.

שאתם לא אמורים לארגן לילדים שלכם את החיים כך שהכל יהיה ורוד, מה שאתם אמורים זה ללוות אותם – גם ברגעי הכיף, וגם ברגעי הקושי –

ואת זה – אתם בטוח עושים מצויין ומכל הלב!

מוזמנים להסתכל בפנקסי ההסתגלות שלנו

נשמח אם תשתפו אותנו בטיפים נוספים – מה עבד טוב בשבילכם?

שתהיה הסתגלות קלה ומוצלחת

שרון ועדי – "האחיות"