הי דרומה

אחרי שבוע קסום במיוחד במדבר בפסח, נשארתי עם טעם של עוד, וכך כששמענו שהולך להיות סופ"ש סוער, מיד החלטנו בספונטניות ראויה לציון להדרים בסופ"ש.

החלטנו לנסוע למצפה רמון….כשבחלומי, אנחנו והילדים יושבים שעות בחולות הצבעוניים, ממלאים בקבוקים , מתחרדנים בשמש וסופגים שאנטי מדברי.

בפועל, בילינו סופ"ש הזוי ורצוף תקלות , שלמרות ואולי בזכותן – הגענו לאחלה מקומות.

אז זו העסקה – קודם אני אקטר ואחר כך אני אמליץ    

הקיטורים:

ברור, ברור שכשאנחנו מגיעים מלאי התלהבות למצפה,

דווקא אז יהיה סופ"ש עם רוחות זוועתיות שתושבי המקום

הבטיחו לנו שהן ממש לא אופייניות.

ברור שעל אף הרוחות הזוועתיות אנחנו נתעקש לטפס אל הר הגמל

לתצפית על המכתש….

ברור שירדן במחאה נמרצת על כל המתואר לעיל, תעלה חום ב – 1:00 בלילה.

ברור – שבמקום לבכות או לישון  – שזה מה שהגיוני לעשות כשיש חום,

הבת שלי תתמחה בתופעה של היפר אקטיביות נוירוטית,

זה אומר שכשעולה לה החום, היא מקבלת דיבור והתנהגות של מסוממת שלקחה כדורי אקסטה, וזה אומר שבין 1-3 בלילה, היינו ערים ושאת שארית הלילה ביליתי איתה במיטת יחיד לא נוחה כמו ניצולת ספינה טרופה.

ברור, שבגלל שישנתי ככה נתפס לי הצוואר.

ברור שאילן ואני התעוררנו מאוד עצבניים ועייפים,

ואז גם גילינו שהמקרר הקפיא לנו את הגבינות והחלב.

אבל….(מתקרבת לשלב ההמלצות)

כיוון שלא יכולנו לטייל בחוץ ,

מצאנו את עצמינו מבקרים במקומות שבדרך כלל היינו פוסחים עליהם,

בנוסף קיבלנו בונוס של משפחת יעלים באמצע הרחוב

וקשת מהממת ברקע שדות החיטה בנסיעה הביתה.

 

אז בפעם הבאה שאתם באזור – להלן –

המלצות משפחת דרור – למשפחות עם ילדים אבל לא רק –

1. מצפה רמון – תצפית הר גמל – קלאסי לילדים , למבוגרים עצלים ולרומנטיקנים – טיפוס קליל של 3 דקות ואתם בתצפית מהממת על המכתש.

2. מכתש רמון – חולות צבעוניים – על הכביש שחוצה את המכתש, ממש אחרי השילוט למנסרה , יש מחצבה שבה יש גבעות חול צבעוני , כשאין רוח מטורפת…נראה לי שאפשר לבלות כאן שעה רגועה של משחק בארגז חול ייחודי. לא לשכוח להביא בקבוקי זכוכית כדי למלא, להשוויץ, להביא לגן, להחזיר הביתה ואז להיתקע עם זה לשנתיים כי לא נעים לזרוק.

מהחולות יש מסלול קצרצר למנסרה – שאנחנו לא עשינו     

3. חי רמון – מעין פינת חי של חיות מדבריות – יש שם בעיקר צבים, נחשים, דורבנים וכד', לבעלי כרטיס מטמון של רשות הטבע והגנים כניסה חינם, המדריכים מתלווים ונותנים הסבר, איתמר התלהב קשות וגם אמר שמזה הוא הכי נהנה בכל הטיול (יותר מהחולות הצבעוניים?? נורא מוזר הילד שלי , לא?) , ירדן ישנה על אילן, מאוד נהנתה….

4. מרכז המבקרים של מצפה רמון – 2 דקות מחי רמון – שוב כניסה חינם לבעלי מטמון, מרכז המבקרים אוחד עם מוזיאון לזכרו של אילן רמון (אילן טוען שזו קונספירציה ושעוד 20 שנה הם יטענו שהמכתש קרוי על שמו…),

יש מעין תערוכה קטנה וסרט על אילן רמון, למבוגרים – זה מרגש ומעניין, ולילדים יש הזדמנות לראות חליפת אסטרונאוט, שיגור חללית, אנשים מרחפים בחלל וכד' (לילדים בני 5 עם עניין רב במוות זה גם מספק עילה לחפירות קשות של – "למה האסטרונאוטים מתו? למה החללית התפוצצה? ולמה..ולמה…), משם ממשיכים לתערוכה על המכתש עם פעילויות נחמדות לילדים בכל הגילאים ועם מיצג מ ה מ ם  שמדגים את תהליך היווצרות המכתש, מתאים יותר לילדים בני 8 ומעלה, אבל מדהים גם למבוגרים – אפילו לכאלו שכבר טחנו את היווצרות מכתשים בכל טיול לאזור במשך 30 שנה.

(אני לא מתכוונת לעצמי, אני הרי בת 22 )

לסיום יש סרט יפה על חיות המדבר.

אני חייבת לציין שהשילוב של אילן רמון והמכתש היה קצת מוגזם בעיני – המוזיאון פותח במיצג של החלל – כך שאין אפשרות לבוא ולראות רק את נושא המכתש, וגם בנושא החלל – הייתי שמחה אם הם היו מרחיבים קצת ולא מתמקדים רק בחללית ובמשלחת הספציפית,

אבל עדיין – הופתעתי מכמה נהניתי, ועוד יותר מכמה איתמר נהנה וגילה ענין – מומלץ בחום!!! (ירדן המשיכה לישון על אילן, אמרה אחר כך שהיה ממש כיף).

5. הדסער ורובע הבשמים –

אזור התעשייה הישן של מצפה הוסב לרובע תיירות ואומנים, שם יש את האנגר אדמה המפורסם, יש שם אומנים שונים ויש שם את "הדסער" – חנות/בית קפה מקסימים, נעימים, עם חפצי אומנות, ירקות ומוצרים אורגניים, בית קפה,

חשיבה עד לפרטים הכי קטנים – סתם לדוגמה – בשירותים יש חיתולים ומטליות לחות בנוסף לסתם נייר טואלט, בפינות הישיבה יש גם משחקים לילדים, מוסיקה נעימה, פריטים יפים , הילדים שתו שוקו ואני התרוצצתי מפריט לפריט וחשבתי לעצמי כמה שהייתי רוצה להישאר לגור שם מתחת למכונת קפה.

6. אחרון חביב – הצריף של בן גוריון – תכלס – בחיים לא הייתי חושבת לעצור שם, ועוד עם הילדים. אבל את איתמר לימדו בגן על ראש הממשלה הראשון (לא יודעת אם זה בגלל יום העצמאות? הבחירות שהיו?) והוא דרש שנעצור שם.

נחמד.

פיסת היסטוריה , למרות שהסיפור כל כך מוכר, עדיין מפתיע ומעורר השראה לחשוב על ראש ממשלה שבגיל לא צעיר הולך בעקבות חלומו להפריח את השממה.

אני חושדת אגב, שמעבר לכל האידיאלים, בן גוריון פשוט היה קצת מאוהב במדבר…

בכל אופן כיף לראות את הריהוט הישן שמזכיר את הבית של סבא וסבתא שלי,

נחמד לקרוא הקדשות רומנטיות שכתב לאשתו.

כניסה עולה 15 ש"ח לאדם מעל גיל 3, הילדים יכולים לקבל בכניסה מעין משחקון של אביזרים בצריף שהם צריכים לאתר – לא היה רלוונטי לנו, אבל ראיתי ילדים גדולים יותר שנהנו.

יש עוד לא מעט אטרקציות באזור המכתש – מסלולים, חוות האלפקות,

גן לאומי עובדת ועוד,

בכל אופן – למעט סופי שבוע הזויים ומלאי רוח – זו דווקא עונה מעולה לטייל במדבר – רגע לפני שנהיה חם מדי  

צאו לדרך!