ארבה

הגננת של ירדן מספרת לי בגאווה שארבעה חגבי ארבה ביקרו בגן, והן הצליחו לתפוס שניים, לשים בצנצנת ולהראות לילדים.

(מאוד מרשים בעיני, כי אני במקומן הייתי נסה על נפשי ומפקירה את הילדים לבד בגן).

אמא: "ירדני, היו לכם חגבים בגן?"

ירדן:"כן"

אמא: "וואו, ראיתם ארבה!"

ירדן: "לא אמא, לא ארבה, שניים."

אמא: "כן ממי, אבל קוראים לזה ארבה"

ירדן: (באינטונציה של – יו, מה אני אעשה עם האמא המפגרת הזאת?) לא אמא, קוראים לזה שניים!!

***

דבר הפולניה הסובלת

כל שנה אני מתכננת להספיק את ההכנות לחג מראש ולא להילחץ.

זה תמיד איכשהוא מתפקשש.

אבל השנה – שימו לב –

סיימתי. כן, כן, סיימתי.

המתנות נקנו, הבגדים הוכנו, הקניות בסופר נעשו

ואני יכולה להתרווח , ליהנות מהשפעת שבאה לבקר, ככה בלי לחץ. תענוג.

איחולים מהפולניה הסובלת

מה אאחל לכם, קוראי היקרים?

שתגיעו מהר לליל הסדר – ולא תבלו שעות בפקקים

שתיהנו בליל הסדר, או לפחות שלא תסבלו, או שלפחות אם תסבלו, אל תוציאו את זה על הבעל שלכן – הוא לא אשם שפולניות לא אוהבות חגים.

שתיהנו מחופשה עם הילדים המהממים שלכם, או שלפחות לא תסבלו, או שלפחות אם תסבלו –שזה יגמר מהר.

אני אישית, ברגע שהשפעת תיגמר, מתכננת להיות צוהלת ושמחה ויהי מה,

תחזיקו לי אצבעות שזה ילך לי  

חג שמח.

פוסטים נוספים על פסח:

הגיגים על פסח