דילוג לתוכן

אמא, אפשר מיץ ממותג?

ספטמבר 1, 2012

חזרה ללימודים

בעודי שקועה עד צוואר בדאגות של קליטה והסתגלות בגנים – מה שכולל חפירות לכל מי שמוכן (בעיקר מוכנה) לשמוע, פרץ בכי דרמטי אחד על כתפי אחותי ומועקה כללית

(אני מתעקשת בתוקף אגב שחלק מהעניין נובע מסיבות הורמונליות ובאמת יואיל שר החינוך להתייעץ איתי בפעם הבאה שהוא מקדים את פתיחת שנת הלימודים, אולי חצי מהסטרס היה נחסך אם השנה היתה מתחילה כמו תמיד ב – 1/9, מצד שני , זה מציב אותי סופית באותה קבוצה של נשים שלמעשה רק ימים ספורים בחודש הן כן מאוזנות הורמונלית, אז אולי עדיף ש….טוב לא חשוב, כנראה שעדיף לעבור נושא).

אז כאמור בעודי שקועה בענייני, באה אסתי – שהיא האורחת האחרונה והחביבה שלי ב"שבוע תחילת שנת הלימודים" וכותבת פוסט שהוא גם פרקטי, גם עוסק בגיל בי"ס, גם נוגע בנקודות הכואבות של כולנו – בלי קשר להורמונים, אבל בהחלט עם קשר לעליית מחיר הדלק הלילה.

עוד שנתיים – אנחנו בכיתה א', הבנתי שהקדימו את גיל ההתבגרות ל – 9, אז גם זה כבר לא נראה רחוק….שווה לגזור ולשמור.

***

צרכנותצרכנות2צרכנות 3DVY2

כשהיינו בנות 16 ידענו בדיוק מי הבנים ה"גזעיים" בשכבה.

הג'ינס היה צריך לשבת עליהם טוב, ותווית ה-LEVI'S הזעירה על הכיס האחורי

היתה חייבת להיות אדומה.

כתומה? Out

ג'ינס Lee או Wrengler? לא בבית ספרנו.

ועל ג'ינס לא ממותג – עדיף לא לדבר בכלל.

שטחית?

טפשה?

פשוט טינאייג'רית.

דיברתי ב"מותגית".

גם היום, 30 שנים אחרי, כשאני אמא לשני תלמידים, ואנחנו יוצאים יחד לקנות ציוד לבית הספר, מדברים איתנו בחנויות ב"מותגית".

אז מה זה בעצם "מותג"?

במבוא לשיווק לומדים להבדיל בין מוצר לבין מותג.

למוצר יש תכונות פיזיות.

הוא גדול או קטן, מלוח או מתוק, כחול או ירוק.

שמלת טריקו כחולה היא מוצר.

שולחן עץ לבן ושעון יד ממתכת גם הם מוצרים.

שעון יד מסין שעולה דולר אחד יראה לנו מה השעה.

אם כך למה לנו לרכוש שעון קרטייה ב-3,000$?

אנחנו נאמר לעצמנו שהוא מדויק יותר, אמין יותר, איכותי יותר.

גם אם זה נכון, האם זה מספיק כדי להוציא עוד 2,999$ מהארנק (לואי ויטון, חורף 2012)?

יש כאלה שיגידו שכן.

שעון קרטייה יראה את השעה, ואחר כך יעבוד "שעות נוספות" ויבהיר לכל מי ש"מבין עניין" שמי שעונד אותו הוא מצליחן שיכול להרשות אותו לעצמו.

ומי ש"לא מבין"?

הוא כנראה לא חשוב (הסבר יבוא).

שעון קרטייה הוא מותג.

מותגים הם מוצרים שיש להם שם וזהות (מותג = מוצר + תג).

המשווק שלהם השקיע המון כסף כדי שאנחנו נקשר אותם לתכונות חיוביות, כאלה שחשובות לנו. במודע או שלא במודע!

לחלקן יש ערך פונקציונאלי – מותגים הם איכותיים, חזקים, אמינים ועמידים.

חלקן אמוציונאליות לחלוטין – מותגים הם מתוחכמים, ספורטיביים, טרנדיים, קוליים, או יוקרתיים.

מותגים הם אחת הדרכים שלנו להגדיר את עצמנו ולהביע את עצמנו "בקלות יחסית". הם  לא מצביעים רק על יכולותינו הכספיות, הם גם חושפים את תחביבינו, טעמינו ושייכותנו החברתית.

אם יש לך מיליון ₪ כדי לקנות מכונית, במה תבחר? במרצדס שחורה או בפורש אדומה?

וכשאתה יוצא לטיול משפחות לבוש ב-טי שירט דהויה של הרווארד, מה זה אומר עליך?

השפה "המותגית" תהיה מובנת, בדרך כלל, לאנשים בקבוצות אליהן אתה רוצה להשתייך.

יש מותגים לחובבי ספורט ויש מותגים שרק רוכבי אופניים מכירים,

יש מותגי בגדים לנערות ויש מעצבות שפונות לנשות עסקים בנות 40.

ואלוהים ואני יודעים שיש גם מותגים ל… מחבתות.

חמושים בכל המטען המותגי הזה, אנחנו יוצאים עם ילדינו לקנות ילקוט וקלמר,

מחברות, מחקים ומדבקות.

ואנחנו נתקלים במתקפת מותגים.

המוצרים לילדים ייחודיים בזה שהם מציעים שני "סוגי" מותגים:

השמות שפונים להורים ואלו שמדברים לילדים.

אני אקנה מחקים תוצרת STADLER כי אני חושבת שהם מוחקים טוב יותר וטושים של STABILO – כי אני מאמינה שהם לא יתייבשו אחרי שבוע.

האמונה הזו עולה לי כסף, כי המותגים עולים פי כמה ממחקים ומטושים של יצרן סיני עלום שם, ויש מצב שאותו יצרן מייצר את המותג ואת המוצר הזול באותו פס ייצור. אני רוצה להאמין שבעלי ה"מותג" מכתיבים ליצרן מינימום דרישות איכות.

הבת שלי תרצה ילקוט של בוב ספוג וקלמר של הלו קיטי. האיכות לא מעסיקה אותה. כך אני אמצא את עצמי משלמת 50 ₪ יותר על אותו ילקוט של מודן, רק בגלל שמקום דוגמת משבצות מופיעה עליו דמותו של הספוג הצהבהב. אותו מוצר, אותו יצרן, אותה רמת איכות – במחיר גבוה יותר.

אז מה עושים?

קונים להם מותגים?

התשובה שלי היא כן,

אבל…

כדאי לשלם עבור "מותגי הורים" (יצרנים מוכרים) רק כשאנו מזהים הבדלים משמעותיים ורלוונטיים באיכויות. למשל, חשוב לקנות ילקוט אורתופדי, או עפרון איכותי שהחוד שלו לא נשבר כל דקה. פחות חשוב להשקיע בקלמר שיחזיק מעמד 5 שנים – כי סביר להניח שנרצה להחליף אותו עוד קודם.

לגבי קיטי וחברותיה, למילה "מותג" יש משמעות אחרת לגמרי. בניגוד לחברה יצרנית שבונה במשך שנים מוניטין למותג שלה. במקרה של "מותגי הילדים" כל יצרן יכול לרכוש את הזכויות לשימוש בדמות הנערצת. הדמות המפורסמת אינה ערובה לאיכות.

במקרה כזה, אני ממליצה להגביל את הילד לבחירת 3-4 פריטים ממותגים. אם יש מגבלת תקציב נאפשר להם לבחור "מותגי ילדים" (=בוב ספוג ושות') במוצרים הזולים דווקא. כי כאשר נקנה ילקוט ממותג נצטרך להוסיף 50-100 ₪, אבל אם נקנה מדבקות ממותגות, או מחברת ממותגת – המשמעות היא תוספת של שקלים בודדים.

עוד אפשרות היא "לגייס" את מתנותיהם של סבא וסבתא לראש השנה ו/או לפתיחת שנת הלימודים לטובת העניין. אם אנחנו יודעים שהם מעוניינים לרכוש מתנה – אפשר לכוון אותם לרכישת המותגים הרצויים.

ובהקשר הזה, למרות הקושי, אני ממליצה לצרף, מידי פעם, את הילדים לקניות השוטפות. זה חשוב במיוחד כשהקניות הן עבורם. זהו חלק משמעותי מתפקידנו ההורי החינוכי. הם יראו אותנו בפעולה וגם יתנסו בעצמם בקבלת החלטות, בדחיית סיפוקים, ואפילו בעשיית חשבון פשוט.

עוד בנושא:   קניות בסופרמרקט עם הילדים

אסתי רוז'נסקי-ברדז'יק13697

כלכלנית ומומחית לשיווק

אתר "אחר צהריים קסום עם הילדים "–

רעיונות לפעילויות לכל המשפחה.

No comments yet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: