חורף

אח חורף.

כשאתה ילד, חורף זה לקפוץ בשלוליות, זה שאמא מלבישה לך שכבה שניה והשרוול התחתון בורח ואז מושכים אותו וזה מדגדג (אני תמיד הייתי משחררת אותו בכוונה),

זה להתעצבן שאי אפשר לצאת החוצה , זה לראות קשת ולאכול המון קלמנטינות, זה לא להבין למה אמא כל כך מתרגזת שהכנסנו קצת בוץ הביתה…

**

בתור נערה, חורף זה רומנטי,

ללכת בגשם בלי מטריה זה כמו להיות גיבורה של סרט (רומנטי), להתכרבל בפוך זה …רומנטי – ובינינו גם סתם כיף,

**

בתור סטודנטית – חורף זה קוץ בתחת.

מגיעים לעבודה רטובים מהמכונית שהשפריצה  עליך, מגיעים ללימודים – רטובים מהמכונית שהשפריצה עליך, חשבון חשמל בשמיים, וכל הדליפות בתקרת הדירה השכורה מתגלות.

**

בתור זוג נשוי טרי, חורף זה סבבה. זה להיות הגיבורה של הסרט הרומנטי אחרי ה – Happy end

מתכרבלים במיטה…..מתכרבלים במיטה….מתווכחים מי יוציא את הכלב בגשם….שותים שוקו….סוחטים תפוזים בארוחת בוקר…..נוסעים בספונטניות לראות שיטפונות במדבר….

**

בתור אמא חורף זה כאב ראש.

זה להלביש מלא שכבות, ואז לגלות ששכחת להגדיל את החגורה בכיסא בטיחות

זה ילדים שנהנים לקפוץ בשלוליות ומכניסים מלא בוץ הביתה,

זו הכביסה ששכחת בחוץ כי החזאי אמר שלא ירד גשם,

זה לתפעל את הילדים בבית במקום לתת להם להשתולל בפארק או בים,

זה לנסות לשווא להילחם בצינון/שיעול/נזלת/שפעת/דלקות אוזניים, להתבאס מהחושך המוקדם, לחמם בטירוף את חדר האמבטיה (שזה דווקא די נחמד).

אל תבינו אותי לא נכון, אמא נרגנת שכמוני, הם מהממים הקטנטנים האלה כשהם עטופים במעיל וחבושים כובע צמר עם פונפון, זה מקסים לראות את ההתרגשות שלהם מהקשת, הגשם, הברד, הברק והרעם, זה אפילו נחמד לראות אותם מתפלשים בבוץ (בתנאי שמדחיקים את הניקיון שיצטרך להתבצע אחר כך),

ועדיין….לרב אני מרגישה לגמרי מוכנה לאביב. (ואל תתחילו עם הצדקנות של ישראל מתייבשת, מבחינתי שיהיה חורף בכינרת כל השנה)

אבל, היום איכשהוא בא לי למקסם את הסופ"ש החורפי שנחת, ולכן בעליצות חורף לא אופיינית, אני מתכננת תבשיל קדירה, סיידר חם מחוזק ביין לפינוק בערב, פיקניק מזרונים בסלון (דרישה של איתמר שלשם שינוי תענה בחיוב), והרבה כירבולים.

תאחלו לי בהצלחה, ותקשיבו למילים המעולות של "שנינו יחד"