דילוג לתוכן

בראש השנה תלבשי לבן

אוקטובר 2, 2011

סבא שלי ז"ל לימד אותי שבחגים לובשים לבן.

עם השנים , הקילוגרמים שנוספים והילדים שמצליחים למרוח עלי רוטב עגבניות ושאר דברים בלתי מזוהים, הצבע הלבן הולך ומאבד פופולריות בארון שלי…אבל מסורת זו מסורת, וכך התייצבתי בערב ראש השנה במכנס לבן מתנפנף – שהגזרה שלו קצת יצאה מהאופנה – אבל הי, אני בעד רטרו, וחולצת תחרה ורדרדה.

ערב החג עבר בנעימים ואפילו ללא כתמים, ואז, רגע לפני שהלכנו, בעודי עושה סיבוב "יאללה בי", צעקה לי אחת הדודות

"תגידי, השלישי בדרך?"

שאר הנוכחים התעלמו בנימוס אבל זקפו את אוזניהם כמיטב יכולתם על מנת לשמוע את התשובה – שהיתה אגב – "לא, השלישי לא בדרך, זו בטן של נחת" , כמובן אגב, שזו לא בטן של נחת, אלא זו בטן של "אני אחרי שתי לידות ועוד הרבה אוכל עיראקי משובח שאכלתי הרגע וחוץ מזה אני מחזיקה את ירדן והיא כבר די כבדה אז אני מייד מבליטה את הבטן עוד יותר כדי לשמור על שיווי משקל".

לאחר שסיימתי להתלונן באזני אילן כל הדרך למכונית על זה שעדיין קיימות נשים שלא למדו שיש שאלות שלא שואלים, והרי אם אכן השלישי היה בדרך, ולא סיפרתי את זה במהלך כל הערב, אז בטח ובטח שאני לא ממתינה לאיזו דודה שתוציא לי את ההיריון מהארון….אז כאמור אחרי שסיימתי להתלונן , התחלתי לחשוב איך להימנע ממצב מביש שכזה בפעם הבאה.

האפשרויות העומדות בפני הן:

לעשות ספורט בשנה הקרובה כך שבראש השנה הבא תהיה לי בטן שרירית ושטוחה – לטובת השקט הנפשי שלי בואו נסכם כבר עכשיו שזה לא הולך לקרות!!

להיכנס להריון כך שבראש השנה הבא אני אוכל להודיע לכולם שהשלישי בדרך והבטן שלי לגיטימית – לטובת השקט הנפשי שלי ועוד יותר – של בעלי, בואו נסכם שגם זה לא הולך לקרות!!!

להכניס את הבטן ממש חזק, בעיקר ליד אותה דודה וגם לא לאכול בערב חג – כנראה שלא יקרה.

לעבור לגור במקום שבו נשים עם כרס קטנה נחשבות מודל יופי ומושא להערצה – איפה זה? יש מקום כזה? חוגגים שם חגים יהודיים?

ללבוש בערב חג מחטב ושמלה שחורה מחמיאה – עם כל הכבוד למסורת – נראה לי שזו האופציה המנצחת, לא?

שתהיה לכולם שנה טובה, מלאת טאקט ונחת 🙂

 

7 תגובות leave one →
  1. ספטמבר 3, 2013 7:05 am

    אחותי אין עליך! מצטרפת לבטן של הנחת… הגיל עושה את שלו…. ובכל זאת אלבש לבן ואהיה מאושרת! נשיקות מהאחות

  2. ורד permalink
    אוקטובר 9, 2011 10:36 pm

    די! מי זאת?
    אותי שאלה איזו שכנה דתיה שאני בקושי מכירה "את בהריון?"
    עניתי בהלם "מה?!"
    היא חזרה בעיקשות חסרת רגישות "את בהריון?"
    אז אמרתי "בעזרת השם"
    ונותרתי המומה

  3. ronit permalink
    אוקטובר 9, 2011 9:22 am

    אהבתי את הרשומה וכמובן מזדהה עם כל מילה ! 🙂

  4. גיא permalink
    אוקטובר 3, 2011 2:18 am

    עדי,
    אני מת על הבטן שלך מאז ומעולם 🙂
    ולא לוותר על השלישי כ"כ מהר. (בע"ה)

  5. שוש permalink
    אוקטובר 2, 2011 9:23 pm

    דושקה את גדולה מהחיים!!!! אין עליך!!!
    ולגבי הבטן שימותו הקנאים!!!
    look on the bright side of life
    אוהבת אותך אמא שלך 🙂

  6. rinat permalink
    אוקטובר 2, 2011 8:38 pm

    אחותי את נהדרת – בטן AND ALL! פשוט היי כל בנפלאות שאת כבר! הנה קישור לפוסט קצר הדן בדיוק בזה "הרך שלך" http://www.xnet.co.il/family/home/0,14566,L-3623,00.html#.TohDwwJc8EM.facebook
    🙂 ל א ה ו ב ה כ לללללל

    • מקופלת permalink
      אוקטובר 3, 2011 8:11 pm

      אבל קיימת אופציה נוספת, שאני ממש מתפלאת שלא חשבת עליה, לנקום בדודה, ברור….
      אני ישר הייתי חושבת על מליון נקמות, זה יפתור את כל הבעיה של מה יהיה בפעם הבאה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: