שלא תגידו שלא אמרתי לכם

אני בחורה של ניגודים.
וכך, למרות שאני בחורה מתוכננת להפליא, אני בו זמנית גם דחיינית לא קטנה, בלגניסטית ומאחרת כרונית.

במקביל – בעודי פמיניסטית אסרטיבית ולוחמת, עדיין יש בי את הרצון להיות אישה ועקרת בית למופת כאילו יצאתי מדפי הספר "נשים קטנות", ולכן יש לי את הפנטזיה הזו (אחת מני רבות) שגברים ככל הנראה לעולם לא יבינו, ובה אני יושבת בערב ראש השנה, ביתי מבהיק מניקיון (לא יקרה), ריח של עוגת דבש ביתית ממלא את הבית (אולי יקרה), שנות טובות מושקעות נשלחו בדואר וגרמו לחברים ובני משפחה לנגב לחלוחית מהעין ולומר זה לזו – אח , משפחת דרור – הם משהו מיוחד! ,
טלפונים נעשו זה מכבר לדודים וחברים, מאפינס דבש (ביתיים…ברור….) חולקו לשכנים,
ילדי לובשים בגדי חג חדשים שבחרתי להם בטוב טעם, ומתנות לסבים, סבתות ולדודים המארחים ממתינות על השולחן…..

בפועל, מה שלרב קורה, זה שיום לפני ערב חג, אני מחרפת נפשי ונדחקת בין המוני בית ישראל, שיצאו לקנות מתנות ובגדי חג. כל רוח חג לא מורגשת באותם רגעים, כולם מיוזעים, לחוצים, ממהרים, הילדים שלהם מציקים להם קשות, המוכרות נראות כאילו לורד וולדמורט לקח להן את הנשמה, והארי פוטר, מי יודע איפה הוא.

בשל הלחץ, אני כמעט תמיד לא שלמה עם מה שקניתי,
בנוסף אני תמיד חושבת באופטימיות לא ברורה שאני אצליח לדבר עם 20 אנשים בטלפון בשעתיים (20 אנשים שגם הם עסוקים במרוץ לקראת החג), ואז אני מגלה להפתעתי הגמורה שאני לא מספיקה , בינינו, זו לא אשמתי אלא אשמת כל מיני אנשים שלא מבינים שיום לפני ערב חג צריך לדבר במהירות כפולה ולסיים את השיחה אחרי 10 מילים (הי , מה שלומך? יופי, אז שנה טובה, נשיקות לכולם,בי.),

כך או כך אני מגיעה תמיד לדילמה האם להתעלם בנימוס מכל מי שלא הספקתי לשוחח איתו, או להתדרדר לשפל המדרגה ולשלוח הודעת טקסט קבוצתית – שהיא דבר כל כך מאוס בעיני – ותעשו לי טובה, אל תשלחו לי כזאת.

ובכן!!!
השנה, אני מתכוונת להצליח. (לפחות חלקית, בואו ננמיך ציפיות).
ואני קוראת לכם להצטרף אלי – כזו אני, בחורה איכפתית שאוהבת לעזור.


עכשיו הזמן, חברים!!!

עכשיו הזמן לקנות מתנות , להכין ברכות, לטלפן לכל העולם, לדאוג לביגוד לכל המשפחה.
נכון…לא מעט אנשים הרימו גבה כשהם קיבלו ממני כבר שלשום ברכות שנה טובה במייל, אבל הי!! אני מתכוונת להצליח. ומבחינתי, ברגע שאוגוסט נגמר, ראש השנה התחיל.
אז לסיום הפוסט (המעט טרחני?) הזה – אני רוצה להמליץ, על אתר מקסים שמאפשר לבחור תמונה של שנה טובה של פעם, להוסיף לה מלל כאוות נפשכם ולשלוח במייל:נוסטלגיה אונליין,

ואתר נוסף שמאגד כל כך הרבה רעיונות יצירתיים לשנות טובות מושקעות ו/או יצירה עם ילדים: 

קסם היצירה – של ענת לנדאו.

בהצלחה 🙂