דילוג לתוכן

הורים חיים בסתר

יולי 16, 2011

home and garden decor - See No Evil Hear No Evil Speak No Evil Mice - See No Evil Hear No Evil Speak No Evil - Collectible Figurines

כשאתה צעיר – ברור לך שיש דברים שעדיף שההורים לא ידעו,

ואז אתה נהיה הורה, ומסתבר לך שיש גם דברים, די הרבה דברים שעדיף שהילדים לא ידעו.

הכל נובע כמובן מהרצון להגן עליהם, אנחנו רוצים שהם יהיו בריאים בנפשם ובגופם, אז אנחנו מגוננים עליהם כמיטב יכולתנו , מה שאומר שאנחנו בעצם משקרים ומתחבאים ללא הפסקה.

כאילו – יש שלב כזה שבו יוצאים מבית ההורים ומרגישים מן שחרור כזה, כל אחד הולך עם האמת הפנימית שלו, בא לך להשתכר? תשתכר!

בא לך לצאת ערומה מהמקלחת למרות שהשכנים רואים? זה עניינך!

רוצים לאכול כל השבוע המבורגרים ופיצות? מי יגיד לכם משהו?

ואז פתאום, אנחנו נהיים הורים…אנחנו מהווים דוגמא, יש לנו אחריות, אללה איסתור – חשבתם שאתם רוצים שההורים שלכם לא יגלו עליכם דברים? זו היתה רק הכנה לדבר האמיתי:

!!!Better hide it from your kids

אני למשל רוצה שלילדים יהיו הרגלי אכילה טובים, שלא ינשנשו בין הארוחות (כמוני…) ושלא יזללו מתוקים (כמוני…), שישתו מים ולא מיצים ממותקים (כמוני…)

זה מביא אותי למצבים מגוחכים בהם אחרי שחתכתי פירות לילדים, אני הולכת לשטוף את קרש החיתוך ועל הדרך מכרסמת בשקט ובמהירות איזה שני וופלים, אני שותה מיץ בספל אטום כדי שצבע המיץ מבעד לכוס השקופה לא יסגיר אותי…

אני רוצה למנוע מהילדים שלי התמודדות עם זוועות שונות שקורות בעולם, ולכן האנגלית הופכת להיות שפה שניה שגורה בבית,

"ואז היא גילתה שבעלה is sleaping with some hore from his office, אתה מאמין?"

אני שוקלת ברצינות לקחת את אילן וללכת יחד ללמוד שפה נוספת, אולי אידיש, כי מה נעשה עוד כמה שנים כשהם כבר יבינו אנגלית?

אנחנו עושים סקס בשקט – כדי לא לעשות לילדים טראומות (וגם לא לעשות לנו טראומה כשהם יתעוררו מהרעש ויבואו לראות מה קורה…בררר..איזו מחשבה מצמררת),

אנחנו משתדלים לשמור על איפוק בסיסי לידם, מה שאומר למשל שאם נסגרה לי הדלת על האצבע ומה שאני באמת רוצה לעשות זה לגעות בבכי משולב בצרחות רמות, אני אתאפק , וכשאיתמר ישאל אותי בהיסטריה אם כואב לי אני אענה לו בגבורה – כן, קצת כואב.

אל תבינו לא נכון – כל זה נראה לי נורמאלי ותקין, כנראה שאם הורים וילדים יהיו גלויים לחלוטין אלו עם אלו לפסיכולוגים תהיה עוד הרבה יותר עבודה, ועדיין , זה מעורר מחשבות…

עד כמה אנחנו מכירים את הורינו?

עד כמה נכיר את ילדינו?

ומי בכלל הגדיר שכנות היא כזה דבר חשוב?

הוא בכנות חושב שזה נכון??? 

5 תגובות leave one →
  1. יולי 28, 2011 8:13 pm

    אני רואה שיש לנו אותם הרגלי אכילה. אפשר להיפגש ולהתחבא יחד?

    • יולי 31, 2011 8:49 am

      ברור, את תביאי את הקרואסונים ואני את הבורקסים 🙂

  2. karulka1 permalink
    יולי 27, 2011 6:05 pm

    וזה רק הולך להיות יותר ויותר קשה.. כשהילדים יגדלו והבית יהפוך לשלהם.. את תצטרכי לברוח לבית מלון 🙂

  3. אורלי permalink
    יולי 26, 2011 11:11 am

    אז כאחת שכבר אין לה שפה שנייה אני חייבת להגיד שזה באמת קשה ואנחנו צריכים להתאפק עד שנהייה לבד ואז כבר מי זוכר וזה גם לא תמיד מצליח. ולגבי ההסתרות הילדים שלי תמיד עולים עליי עם שאלות כמו: למה יש לך ריח של שוקולד? או מה יש לך בפה? בזמן שניסיתי להחריש איזה ממתק…

  4. יולי 16, 2011 3:47 pm

    אחותי,
    אכן חומר כבד למחשבה מיד לאחר השנ"צ…
    בכל מקרה רק רציתי לומר שאולי נצטרף אליכם ועדיף איזו שפה רומנטית כמו איטלקית לא?..במקום יידיש
    היות ששלנו עולה ל-ב'…והאנגלית כשפה לא מובנת- ימיה ספורים
    🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: