אביב הגיע , פסח בא
האביב כאן. והוא מתפרץ לאן שהוא רק יכול.
אין מילה אחרת לתאר את זה. הוא לא מגיח או מתגנב או סתם מגיע, הוא מ ת פ ר ץ.
שלל הפריחה והירוק נותנים תחושה של משהו בלתי נשלט, חזק יותר מהאספלט והבטון, משהו חזק, שמח, יצירתי, גל עצום של אנרגיה שאי אפשר להישאר אדישים אליה, לפעמים זה ממלא תחושה של עוצמה ורצון לעשיה, לפעמים זה יוצר תחושת תסכול – כי אנחנו כל כך רחוקים כרגע מהמקום היצירתי והשמח שלנו, אבל אדישים אי אפשר להישאר.
האביב זו העונה היחידה שאף אחד לא שואל מתי היא כבר תיגמר (טוב, סליחה, חוץ מהאלרגים לפריחות…)
אני נוסעת לי לעבודה, ומצידי הדרכים אני רואה ניסים ונפלאות, שגורמים לי לרצות לחבק עצים,
להשתרע באמצע שדה, להיות קרובה לטבע וחופשית כמו ילדה.
שיא החוצפה זה השדה המטורף הזה שנשקף מכביש 431, בן אדם נוסע לו בכביש מהיר אפרורי, בין באר יעקב לנס ציונה ופתאום הוא רואה את הדבר הבא:
חברים.
רוצו. לפני שיגמר!!
רוצים הוראות הגעה?
נוסעים על כביש נס ציונה ראשון, בהנחה שמגיעים מכיוון ראשון פונים שמאלה למשתלת האירוסים נוסעים על כביש משובש בין משתלת האירוסים לפיקוד העורף, עד שהכביש מסתיים ומתחיל מטע זיתים, ממשיכים עם המטע זיתים (הכביש מתעקל ימינה) עד לראש גבעה ממנה יורדים אל השדה. ברקע אמורים לראות את כביש 431.
הגעה לכביש נס ציונה ראשון – זה כבר תלוי מאיפה אתם מגיעים , אבל אפשר לנסוע על כביש 431 ולרדת במחלף ראשונים לכיוון נס ציונה.
חג אביב שמח 🙂
אליפות!
וואו! אכן מהמם!
לגמרי איתך בתחום הרצון לשכב באמצע על הגב או לחבק עצים! מדהים!
אחותי אילו תמונות מרהיבות!!!!!!!!!!!!!!!!
בהחלט ניסים ונפלאות!
לחיי חופש כמו ילדות! חיבוק עצים והשתרעות בכללי!