דילוג לתוכן

אני רוצה לישון

נובמבר 15, 2010

בגיל חודשיים איתמר התחיל לישון לילות שלמים.

שלמים וארוכים.

היינו עוטפים אותו כמו משה בתיבה, ומשגרים אותו ל – 12 שעות שינה מתוקות.

אתם מקנאים? גם אני מקנאה.

אח, כמה זחוחים היינו. הסתכלנו סביב בשחצנות וניסינו להפיץ את תורתינו ולהסביר לכולם שאם רק יעשו כמונו (אמבטיה, מסאז', בקבוק ועטיפה), גם הילדים שלהם ישנו ככה.

בגיל עשרה חודשים הקסם התחיל להתפוגג, שיניים, הצטננויות, ביעותי לילה,

הפכנו לזוג הורים נורמלי במצב יחסית טוב, שבדרך כלל ישנים טוב, ולמרות שאני מכירה רבים וטובים שהיו מתחלפים איתנו בלי היסוס, אנחנו קיטרנו על הרעת התנאים.

ואז נולדה ירדן.

ירדן לא מוכנה להיעטף, מסכימה לאכול רק בזמן ובמקום שהיא מחליטה עליו (אז הלוחשת לתינוקות יכולה לדחוף את העצות שלה להאכיל את התינוק שעתיים אחרי שהוא נרדם) ומקפידה אחת לחודשיים להידבק באיזה וירוס קטלני שיחריב את הרגלי השינה המעטים שהצלחנו להעניק לה.

הפכנו לזוג הורים נורמלי, עייף, טרוט עיניים שממרפק זה את זו ונאחז בכרית כבקרנות המזבח.

 

העייפות מביאה אותי למקומות מגוחכים.

ב – 6:00 בבוקר איתמר מעיר אותי באסרטיביות.

הוא עומד ליד המיטה שלי ופוקד עלי "אמא קום!", מייד לאחר מכן הוא מגיש לי את המשקפיים (מה שמעיר אותי מייד , כי אני די חוששת לחיי המשקפיים שלי), ואם אני מתמהמהת, הוא מדליק את מנורת הצד שלי ומכוון לי אותה לפרצוף – אני בטוחה שככה מרגישים נחקרי השב"כ כשמעירים אותם.

היום ניסיתי לשדל אותו להמשיך לנמנם איתי במיטה, ולשם שינוי הוא הסכים. הוא נשכב לרוחב המיטה והתעצבן שאני שוכבת בצורה שמפריעה לו. כנועה מתשישות מצאתי את עצמי מצטמקת לי בפינת המיטה כשאני מהרהרת בחוסר כבוד עצמי "אני אעשה הכל, רק תן לי לישון, ת ן   ל י    ל י ש ו ן!!!".

זה עבד. תמורת כבוד עצמי זכיתי בעוד 20 דקות שינה. היה שווה את זה.

 

מגוחכת לא פחות הפכה להיות ההרדמה.

המרדים התורן יושב ומנעים לילד שירי ערש, רק שלאחרונה הזאטוט פיתח טעם אישי וזכרון מטריד למילים.

הוא מתעקש שנשיר לו שירים שממש לא מתאימים להרדמה, וככה אני מוצאת את עצמי מנסה לשיר את "הסבון בכה מאוד" באיטיות ובאופן נוגה משהו, בנוסף הוא מתקן אותנו אם אנחנו שוגים במילים ומתעקש שנחזור על השורה עם המילים הנכונות. אילן אומר שהוא מרגיש כמו בבחינות ללהקה צבאית.

 

אין ספק שהלילה המוצלח של השבוע, הוא הלילה שבו סבתא ישנה אצלינו.

הממממ…אז אני שוכבת לי במיטתי הנעימה ושומעת איך בשש בבוקר רגליו המתוקות מטופפות וחולפות על פני חדרי בלי לעצור. הוא הולך ישר להעיר את סבתא.

גם אותה הוא מעיר באסרטיביות שכוללת תלישת השמיכה וצעקות "סבתא קום", אבל כיוון שאין לה משקפיים, הוא שואל אותה בנימוס אם היא רוצה קפה.

ולא. אין לי נקיפות מצפון, היא ישנה מצויין 6 לילות בשבוע, וחוץ מזה, עייפות ידועה כמחסלת רגשות אשם.

העיקר שאני אוכל לישון 🙂

3 תגובות leave one →
  1. נובמבר 19, 2010 2:14 pm

    עדי, אהבתי מאוד ופרסמתי לינק בפוסט הבא.
    במידה ותרצי להסיר את הקישור מכל סיבה, עדכני אותי
    http://www.medabrotimahut.co.il/?p=1579

  2. עמבר permalink
    נובמבר 15, 2010 10:48 pm

    אוי אוי אוי
    העייפות מין השפן…

    גם לי יצא ילד שני עם דוקטורט בשינה גרועה.
    מה יש לי הוסיף בנושא?
    זה משתפר- באמת!
    הספר "לישון בלי לבכות" מאוד עזר לי
    טלויזיה- בעיקר בשבת בבקר- היא חברתם הטובה של אמא ואבא עייפים.

    לילה טוב ורגוע 🙂

  3. טל permalink
    נובמבר 15, 2010 9:41 pm

    בתור מישהי שמרגישה שיש לה מונופול על כל הנושא של מחסור בשעות שינה (או לפחות על הזכות לקטר בנושא),
    הנה כמה טיפים שבכל זאת עוזרים:

    1. טלויזיה – המצאת המאה.
    יהלי ראתה אולי שעתיים – שלוש של טלויזיה במצטבר כל החיים שלה עד שאופק וירדן נולדו (כי זו לא ממש הגישה החינוכית שלנו), אבל מאז שאופק וירדן נולדו ובעיקר מאז שעברו לשעון חורף היא רואה כל בוקר בערך שעה טלויזיה. אני משאירה לה אותה דולקת אבל אפשר בקלות ללמד אותם להדליק אותה.

    זה לא יפתור לך את חוסר שעות השינה בלילה אבל בהחלט יתן לך לישון עוד חצי שעה יקרה בבוקר!

    2. לשחרר את הציפיה.
    או כמו שחברה שלי אומרת – ההבדל בין ילד ראשון לילד שני זה שבילד שני אתה לא מצפה לישון לילות שלמים.
    במקרה שלכם איתמר הרגיל אותכם לחיים הטובים ובגלל זה עדיין יש לכם את הציפייה הזו… הגיע הזמן להפרד מהציפיה הפתטית הזו.

    3. אם אני מזייפת / מתבלבלת במילים כשאני שרה ליהלי שיר ערש היא פשוט שרה אותו לעצמה ( זה כמובן לא מרדים אותה מצד שני גם זה שאני שרה לה לא מרדים אותה אז זה לא באמת משנה).
    מה שכן הגבלנו אותה לשני שירים ואח"כ אנחנו יוצאים. באופן כללי, כל עוד אנחנו נשארים איתה בחדר זה רק מקטין את הסיכויים שהיא תרדם.

    4. סחתין על הסבתא!

    בברכת לילות שקטים וימים מאושרים,
    טל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: