דילוג לתוכן

מי מטפל בילדים של חברי הכנסת?

אוקטובר 7, 2010

למי זה נראה הגיוני שחינוך ציבורי מסתיים בצהריים כשכל משרה בסיסית מסתיימת במקרה הטוב ב – 17:00?

למי זה נראה הגיוני שיש חופשת לידה של 3 חודשים , אבל החינוך הציבורי מתחיל בגיל 3?

למי זה נראה הגיוני שלילדים יש חודשיים חופשת קיץ, כשלעובד ממוצע במשק מגיעים 16 ימי חופש בשנה?

 

זו כבר לא בעיה של מיעוט, או מגזר , הלווווווו, זו בעיה של חצי משק,

אני באמת תוהה לפעמים, מי לעזאזל מטפל בילדים של חברי הכנסת? איך אף אחד לא מרים את הכפפה הזו ומבין, שהניתוק בין ה"משק" לבין "המשפחות" הוא הזוי.

ציבור אדיר (שלמדינה יש אינטרס ברור שימשיך להתרבות ולהביא ילדים לעולם, אם ברצונה לשמור על מאזן דמוגרפי תקין), מסתובב טרוט עיניים (לא שאני מאשימה את חברי הכנסת בזה שהילדה שלי מתעוררת בלילות),

ונאבק.

נאבק למצוא מקום הולם לילדים שלו, מקום שיהיה בפיקוח, ואם אפשר במחיר הגיוני.

ציבור שלם מוציא עשרות אלפי שקלים בשנה על טיפול בילדים, כדי שהוא יוכל להמשיך לעבוד, לפרנס, לשרוד  והי! בין השאר לגרום לדבר הזה שנקרא "המשק הישראלי" לעבוד.

ציבור שלם מרכין ראש ונכנע לכך שבמשק נהוג לעבוד שעות ארוכות, שחצי משרה זה דבר כמעט בלתי אפשרי למציאה, שמשום מה במדינה שלנו זה נורמטיבי לגמרי ללדת ילדים כדי שאחרים יגדלו אותם ואנחנו נראה אותם בסופי שבוע.

אני לא מדברת על אנשים קרייריסטיים ששואפים להיות מנהלים גדולים – למרות שגם להם, מגיע לחיות – אני מדברת על כל מודעת דרושים שניה שמכריזה –

דרושה מזכירה, בשעות 9-18 עם נכונות לשעות נוספות.

 

רענן שקד כתב בטור מעולה בנושא –

 

"ארבע אחה"צ, השעה שישראל אינה מכירה בה, רק ישראלים.

השעה שבה מתחלפת המשמרת הגדולה ביותר כאן, מדי יום,

וכולנו מסיטים מבט ועושים את עצמינו כאילו לא שמנו לב,

כאילו זה לא נוגע לנו,

כאילו כל צבא ארבע אחר הצהריים הזה –

האנשים והנשים שעוזבים הכל כדי לרוץ לקחת את הילד-

הוא צבא זר, בלתי מובן ,

שאין לנו שום קשר אליו ושייתכן שצריך לשקול מחדש את המשך העסקתו…"

 

הטור הזה שורשר בטירוף באינטרנט, וזהו!!

כולנו צחקנו, מחינו דמעה ועברנו הלאה, כנועים כתמיד.

 

מתי כבר תקום מפלגת הורים שתשבית את המשק עד שייפול לנבחרינו האסימון והם ישנו את המצב הטיפשי, המתסכל והמעוות הזה?

I HAVE A DREAM…

אני מתה לראות את כיכר רבין מפוצצת במאהלי משפחות שובתות,

אני מפנטזת איך כולנו – נהגים, עורכי דין, רופאים, סוהרים, מורים, מעצבים, – פשוט נעשה פיקניק ענק בפארק הירקון ונגיד –

"אנחנו משלימים פה על הדשא שעות שינה,

תעירו אותנו כשההגיון שלכם יתעורר".

7 תגובות leave one →
  1. ורד permalink
    אוקטובר 15, 2012 3:36 pm

    Im IN!

  2. איתמר מוראד permalink
    יולי 27, 2011 1:18 pm

    כל הכבוד! וצריך גם להוסיף דרישה שהוצאות מטפלת/גן פרטי תהיינה הוצאות מוכרות לצרכי מס. זאת דרישה פשוטה יחסית ליישום, כל מועמד לכנסת שרוצה לנצח יוכל להבטיח את זה במצע שלו. יישום העניין יהווה תמריץ אדיר לממשלה לממן בעצמה חינוך חינם מגיל צעיר (בכדי להחזיר לעצמה את המס).

  3. נובמבר 3, 2010 9:22 am

    בכלל כל הנושא הזה שחברי כנסת יוצאים לפגרה של 3 חודשים.. זה לא קצת מוגזם?

  4. שרון אחותך permalink
    אוקטובר 8, 2010 8:33 am

    אחותי מילים כדורבנות! לדעתי שווה שתנסי לפרסם את זה באחד העיתונים שתהיה לזה תפוצה יותר גדולה וחוץ מזה שאפשר לנסות ולארגן "פיקניק" כזה בת"א ולהפיץ את זה. אני בטוחה שרבים יבואו!

  5. אביטל permalink
    אוקטובר 7, 2010 2:01 pm

    כל-כך נכון. אבל צריך לזכור שאין באמת "המדינה", כלומר, המדינה לא תקום ותעשה שינוי. זה ממש משהו שצריך להגיע מהעם. אז מי ירים את הכפפה?

    • הדס permalink
      נובמבר 14, 2010 9:08 pm

      אני עם שרון- מהר לפרסם את זה בעיתונים!!!

Trackbacks

  1. חופש? גדול? למי? « אמא ברשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: