דילוג לתוכן

עוברים דירה

אוגוסט 10, 2010

DSC00209

אנחנו עוברים דירה.

זה אומר כמובן התרגשות ושמחה ומלא מלא מלא כאב ראש,

סידורים, עיסוקים, בירוקרטיות, ריצות.

רוב תאי המוח שלי (כלומר אלו ששרדו את הלידה) מגוייסים לטובת המעבר, וביניהם יש מחלקה שלמה של "תאי איתמר" –

כמובן שהרגשות השולטים שם הם הרחמים , האשמה והדאגה:

איך אני מנתקת אותו מהגן שהוא כל כך אוהב, מההרגלים והביטחון, הבריכה, השביל שהוא אוהב לטייל בו, השכנים שהוא נכנס אליהם הביתה בחופשיות (וללא הזמנה…)

איך רק נולדה לו אחות, והנה שוב אני מערערת לו את היציבות והשיגרה,

במוחי כבר מוקרנים סרטים סוחטי דמעות ,בהם איתמר מככב במגוון סיטואציות קורעות לב, הקשים שביניהם הם "אמא אל תלכי" (יום ראשון בגן החדש), ו"לילה בחדר חדש ומפחיד",

(הערת ביניים – לאחרונה הוא למד לשיר את "בואי אמא", וכשאני מרדימה אותו הוא אומר לי "בואי אמא, שבי איתי מעט" נראה את סופר נני אומרת לו לא…)

אני יודעת , אני נשמעת אפילו לעצמי קצת פסיכית, אחרי הכל אני מתבוננת סביבי ורואה המון ילדים שנראים בריאים בנפשם ומאושרים למדי, שעברו שינויים כאלו בדיוק. אצל אחרים זה נראה לא נורא בכלל, אני מדקלמת לעצמי את כל הדברים הנכונים – פרידות הם חלק מהחיים, זה עוד דבר שצריך ללמוד, והכל תלוי בזוית הראיה, אפשר להסתכל על ההרפתקאה והחוויה שבעניין , בלה בלה בלה.

מצטערת.

אני אוהבת שיגרה.

אני לא הרפתקנית.

אני זוכרת את כל הפעמים שהתחלתי עבודה חדשה ,

או עברתי לדירה חדשה,

לא היו שם ציפיה והתרגשות נעימה , אלו מגיעות כשאני טסה לחו"ל…מה שהיה זה כיווץ לא נעים בבטן כשקמים בבוקר, היתה כמיהה לרגע שבו אני ארגיש שוב "בבית".

וכן, אני יודעת שאני לא צריכה להשליך על הילד את הרגשות שלי, אבל איך נמנעים מזה?

(כנראה ע"י שטיפת מוח מאסיבית. אני צריכה לשנן לעצמי שוב ושוב משפטים כגון "שינויים זה כיף").

בכל אופן, לאחר שהתבוססתי מספיק בדרמטיות, התעורר בי החלק הפרקטי,

ליקטתי כל מיני עצות על איך להכין את הילד למעבר דירה (העצה שהכי אהבתי היתה להשתדל להשאיר לו את אותו ריהוט, זה הוריד לי מטלה של לחשוב איך לעצב לו את החדר 🙂 )

ובין השאר יצאתי לחפש ספר ילדים בנושא מעבר דירה.

להפתעתי, מצאתי בסטימצקי רק שני ספרים , עכשיו שימו לב…

הראשון פותח במשפט "למה יואב עצוב? יואב עצוב כי הוא עובר דירה"

ואני שואלת – "למה להשליך על הילד את הרגשות של הסופר ההיסטרי? מי בכלל אמר שיואב עצוב? הרי ידוע שמעבר דירה הוא דבר קליל ומרגש"

הספר השני הגדיל לעשות וסיפר שהילד עצוב, וגם כועס, כי הוא בטוח שהמעבר הוא בגלל אחיו הקטן, ואני תוהה האם הסופר מנסה להבטיח שנקנה גם את ספרו בנושא מערכות יחסים עכורות בין אחים????

כל מה שרציתי , הוא ספר שיסביר לאיתמר מה זה אומר לעבור דירה, שלא יבהל כשהוא יראה את כל הארגזים, שיבין שיש איזה שינוי באופק, ושהשד לא כל כך נורא (מה פתאום שד? מי אמר שד?).

אז כתבתי לו לבד.

זה לא סיפור מרשים במיוחד, אבל זה סיפור שלו, ובסיפור מוזכרים הצעצועים האהובים עליו , ודודתו המוכשרת אירגנה לו ציורים מקסימים, והוא הולך וממלמל לעצמו ולי "לעבור דירה, זה נחמד נורא".

ספר עוברים דירה

 ספר עוברים דירה 001 ספר עוברים דירה 002

 

ובנוסף, מצאתי רשימה באינטרנט שמפרטת ספרי ילדים לפי מגוון נושאים – הליכה לגן, פרידה מאמא, אח חדש, מחלות במשפחה, ועוד ועוד,

וזה הלינק לרשימה –

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/ShlaveiChaim/GilRach/klali/SipureyYeladim.htm#1

הרשימה הזו היתה קצת יותר מושלמת בעיני אם היו מתארים בכמה מילים את תוכן הספרים ואת הגיל אליו הם מתאימים,

אז אם אתם מכירים ספרים מהרשימה ובא לכם לכתוב לי עליהם, אולי אני אוציא רשימה משודרגת 🙂

בינתיים, בין ארגז לארגז, אני מנסה לדמיין לעצמי תמונות שלוות ושמחות של איתמר משחק בגינה של הבית החדש.

9 תגובות leave one →
  1. הדר permalink
    יוני 29, 2021 5:37 am

    היייי אשמח לקבל את הספר שהכנת למייל לקבך השראה להכין לקטנה שלי גם כי באמת לא מוצאת ספר שהוא בלי הכנסה של רגשות שליליים

    • Adi permalink*
      יוני 30, 2021 12:02 pm

      הי הדר, אני ממש מתנצלת, אני לא מוצאת אותו. אנחנו בדיוק חוגגים 10 שנים מאז שעברנו דירה, הקטן כבר בן 13 וחצי, וכנראה אפסנתי את הספר איפהשהוא. אבל שלחי לי מייל ואכתוב לך בגדול מה שאני זוכרת

  2. רונן permalink
    פברואר 17, 2011 12:29 pm

    איזה תמונה מדהימה!
    גם אנחנו עוברים דירה ואני בטוח שאת יודעת בכמה כאב ראש מדובר.
    יש לך המלצות למה כדאי לשים לב במיוחד?

    • פברואר 17, 2011 12:40 pm

      תודה 🙂 נראה לי שמה שהיה הכי חשוב לנו זה לנסות לשמר כמה שיותר דברים שישדרו שיגרה –
      לעשות כבר בערב הראשון אמבטיה וטקס הרדמה זהים לאלו שתמיד,
      חשוב לארוז כמה דברים של הילדים בנפרד (לא עם ההובלה) כדי שה"דובי האהוב" והמוצץ יהיו תמיד זמינים
      וחשוב שחדר הילדים יהיה פיקס – כשאנחנו נכנסנו סידרנו את הסלון והחדר ילדים , המטבח, וחדר השינה שלנו חיכו….
      העיקר שלילדים תהיה תחושה של בית 🙂 בהצלחה.

  3. הדס permalink
    ספטמבר 10, 2010 12:10 pm

    תמיד כיף לקרוא 🙂
    שתהיה שנה מתוקה, מלאה בחוויות טובות
    המון אהבה
    מקווה שנבוא בקרוב לבקר
    🙂
    נשיקות

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink
    אוגוסט 22, 2010 10:07 pm

    הי מותק,
    הספר נראה מדליק! ופרקטי (אפרופו השנות טובות)
    זכרי שקיימת תמיד האפשרות שהם פתאום יפתיעו ויעבירו את זה קליל…לנ ו בדרך כלל קשה יותר(וזה בסדר גמור)
    עדיפה בעיני הכנות (לא בצורת בכי קורע לב "אני לא בנויה לשינויים!!!") אלא בצחוק או מבוכה,(אוי איזו מבולבלת אני וכד') מבלי להסתיר.
    הם הרי קולטים הכל, אז עדיף לקרוא לדברים בשמם (או בכינוי קרוב 🙂
    אני כל כך שמחה בשבילכם! זה יעשה לכם טוב!!

    • אמא permalink*
      אוגוסט 23, 2010 8:29 pm

      תודה 🙂 אני מנסה לזכור שהקושי שלי הוא שלי ולא שלו,
      ואמן שיעבור את זה בקלילות 🙂
      אני מן הסתם אדווח…

  5. יעל permalink
    אוגוסט 11, 2010 8:16 pm

    מקסים, אני קוראת באדיקות כל פוסט שלך
    ונזכרתי בכמה מעברי דירות ליוויתי אותך
    מתגעגעת
    אולי מעבר הדירה והשינויים יזמנו לנו סוף כל סוף מפגש

    • אמא permalink*
      אוגוסט 12, 2010 6:47 am

      כן, יש לנו חתיכת היסטוריה יחד 🙂 תודה מותק. ואמן ואמן מפגש במהרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: