עוברים דירה

אנחנו עוברים דירה.

זה אומר כמובן התרגשות ושמחה ומלא מלא מלא כאב ראש,

סידורים, עיסוקים, בירוקרטיות, ריצות.

רוב תאי המוח שלי (כלומר אלו ששרדו את הלידה) מגוייסים לטובת המעבר, וביניהם יש מחלקה שלמה של "תאי איתמר" –

כמובן שהרגשות השולטים שם הם הרחמים , האשמה והדאגה:

איך אני מנתקת אותו מהגן שהוא כל כך אוהב, מההרגלים והביטחון, הבריכה, השביל שהוא אוהב לטייל בו, השכנים שהוא נכנס אליהם הביתה בחופשיות (וללא הזמנה…)

איך רק נולדה לו אחות, והנה שוב אני מערערת לו את היציבות והשיגרה,

במוחי כבר מוקרנים סרטים סוחטי דמעות ,בהם איתמר מככב במגוון סיטואציות קורעות לב, הקשים שביניהם הם "אמא אל תלכי" (יום ראשון בגן החדש), ו"לילה בחדר חדש ומפחיד",

(הערת ביניים – לאחרונה הוא למד לשיר את "בואי אמא", וכשאני מרדימה אותו הוא אומר לי "בואי אמא, שבי איתי מעט" נראה את סופר נני אומרת לו לא…)

אני יודעת , אני נשמעת אפילו לעצמי קצת פסיכית, אחרי הכל אני מתבוננת סביבי ורואה המון ילדים שנראים בריאים בנפשם ומאושרים למדי, שעברו שינויים כאלו בדיוק. אצל אחרים זה נראה לא נורא בכלל, אני מדקלמת לעצמי את כל הדברים הנכונים – פרידות הם חלק מהחיים, זה עוד דבר שצריך ללמוד, והכל תלוי בזוית הראיה, אפשר להסתכל על ההרפתקאה והחוויה שבעניין , בלה בלה בלה.

מצטערת.

אני אוהבת שיגרה.

אני לא הרפתקנית.

אני זוכרת את כל הפעמים שהתחלתי עבודה חדשה ,

או עברתי לדירה חדשה,

לא היו שם ציפיה והתרגשות נעימה , אלו מגיעות כשאני טסה לחו"ל…מה שהיה זה כיווץ לא נעים בבטן כשקמים בבוקר, היתה כמיהה לרגע שבו אני ארגיש שוב "בבית".

וכן, אני יודעת שאני לא צריכה להשליך על הילד את הרגשות שלי, אבל איך נמנעים מזה?

(כנראה ע"י שטיפת מוח מאסיבית. אני צריכה לשנן לעצמי שוב ושוב משפטים כגון "שינויים זה כיף").

בכל אופן, לאחר שהתבוססתי מספיק בדרמטיות, התעורר בי החלק הפרקטי,

ליקטתי כל מיני עצות על איך להכין את הילד למעבר דירה (העצה שהכי אהבתי היתה להשתדל להשאיר לו את אותו ריהוט, זה הוריד לי מטלה של לחשוב איך לעצב לו את החדר 🙂 )

ובין השאר יצאתי לחפש ספר ילדים בנושא מעבר דירה.

להפתעתי, מצאתי בסטימצקי רק שני ספרים , עכשיו שימו לב…

הראשון פותח במשפט "למה יואב עצוב? יואב עצוב כי הוא עובר דירה"

ואני שואלת – "למה להשליך על הילד את הרגשות של הסופר ההיסטרי? מי בכלל אמר שיואב עצוב? הרי ידוע שמעבר דירה הוא דבר קליל ומרגש"

הספר השני הגדיל לעשות וסיפר שהילד עצוב, וגם כועס, כי הוא בטוח שהמעבר הוא בגלל אחיו הקטן, ואני תוהה האם הסופר מנסה להבטיח שנקנה גם את ספרו בנושא מערכות יחסים עכורות בין אחים????

כל מה שרציתי , הוא ספר שיסביר לאיתמר מה זה אומר לעבור דירה, שלא יבהל כשהוא יראה את כל הארגזים, שיבין שיש איזה שינוי באופק, ושהשד לא כל כך נורא (מה פתאום שד? מי אמר שד?).

אז כתבתי לו לבד.

זה לא סיפור מרשים במיוחד, אבל זה סיפור שלו, ובסיפור מוזכרים הצעצועים האהובים עליו , ודודתו המוכשרת אירגנה לו ציורים מקסימים, והוא הולך וממלמל לעצמו ולי "לעבור דירה, זה נחמד נורא".

 

 

ובנוסף, מצאתי רשימה באינטרנט שמפרטת ספרי ילדים לפי מגוון נושאים – הליכה לגן, פרידה מאמא, אח חדש, מחלות במשפחה, ועוד ועוד,

וזה הלינק לרשימה –

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/ShlaveiChaim/GilRach/klali/SipureyYeladim.htm#1

הרשימה הזו היתה קצת יותר מושלמת בעיני אם היו מתארים בכמה מילים את תוכן הספרים ואת הגיל אליו הם מתאימים,

אז אם אתם מכירים ספרים מהרשימה ובא לכם לכתוב לי עליהם, אולי אני אוציא רשימה משודרגת 🙂

בינתיים, בין ארגז לארגז, אני מנסה לדמיין לעצמי תמונות שלוות ושמחות של איתמר משחק בגינה של הבית החדש.