דילוג לתוכן

מאחרת כרונית

יולי 19, 2010

כבר שלושה שבועות שאני מאחרת לשיעור פילאטיס.

בהתחלה היה לי ברור שמעצם זה שאני אחרי לידה, המדריכה תבין את הסיטואציה.

כשהיא העירה לי בעדינות שחבל שאני מפספסת את ההתחלה, ניסיתי להסביר לה.

להסביר לה שתינוקת בת חודשיים עדיין אין לה דפוסי שינה קבועים, והיא על פי רב מעדיפה לבכות ולסבול מכאבי בטן דווקא בשעת ההרדמה של אחיה הגדול,

שהוא בעצם, באופן אובייקטיבי, עדיין די קטן, ומאוד זקוק לתשומת הלב שלו ולשיגרה שלו, ובכלל כדאי שהיא תדע (לעתיד, כי היא צעירונת חמודה בת עשרים פלוס) ששיגרה זה דבר מאוד חשוב לילדים וטקסי טרום שינה הם דבר כמעט קדוש.

אני קצת נבוכה אבל בכל זאת מספרת לה שבדירה הקטנה שלנו, השירותים צמודים לחדר של הילד, ואם אני צריכה פיפי בזמן שהוא שומע מאבא סיפור לפני השינה, אני פשוט מתאפקת כמה דקות, ולכן, לא רק שאני מאחרת לשיעור, אני גם נכנסת קודם לשירותים…

ואחרי כל זה, אני כל כך רוצה שהיא תגיד לי –

"עזבי שטויות, כל הכבוד שאת בכלל באה, חודשיים אחרי לידה , עם שני ילדים קטנים,

אז את מפספסת קצת, זה הרי עדיף על כלום."

אבל היא מחייכת ואומרת לי

"את יודעת, גם אחותי מאחרת כרונית, ואני פשוט תמיד אומרת לה להתכוונן לרבע שעה יותר מוקדם".

אני רוצה לתת לה אסימון ולהגיד לה – "בחיאת, מותק, דברי איתי אחרי הילד השני".

No comments yet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: