דילוג לתוכן

מונולוג הבעל

יוני 13, 2010

we can do it

תראו אותי. אני יושב במושב האחורי, דחוק בין סלקל וכיסא בטיחות, ביד ימין אני מחזיק סנדוויץ', סליחה, כריך, שהגננת התעקשה לדחוף לאיתמר ביציאה מהגן, ועכשיו כמובן ,הוא רוצה שאני אשמור לו אותו…וביד שמאל אני מנסה באגרסיביות עדינה (כן, יש דבר כזה!) לדחוף לירדן מוצץ כדי שתועיל לחדול מצווחות האימה שלה.

יש לילדה ססמוגרף רגיש שמדווח לה בדיוק מתי האוטו בתנועה , מתי הוא עומד ומתי הוא רק לקראת עצירה, ואשתי, שעד לפני חודש היתה נהגת חנאנה להפליא, הפכה לנהגת שודים שתעשה כמעט הכל בשביל לא לעצור באדום ובכלל.

בכל פעם שיש רמזור באופק היא נדרכת ואני ממש יכול לראות אותה מחשבת אם עדיף להגביר מהירות ולגנוב את הצהוב או אולי להאט חצי ק"מ לפני הרמזור ולעצבן את כל הנהגים, כדי שעד שהיא תגיע הרמזור כבר יתחלף…

כיוון שקרתה התקלה וכבר עצרנו, נהגת השודים מנסה לפמפם את הברקס על מנת ליצור אשליית תנועה…..זה די מרגיז, והנהג שלפנינו ודאי תוהה האם המטורפת מאחוריו תעצור בזמן או פשוט תיכנס בו בשניות הקרובות.

פייר , חברה פעם אמרה לי שהיא לא מבינה מה עושים עניין מדיבור בפלאפון בזמן נהיגה.

לנסוע עם תינוק – זה הרבה יותר מסוכן.

בנתיב לידינו עומד לו אוטו חתונה, מקושט , מפונפן ובתוכו הזוג המאושר.

נראים חמודים. נראים כמונו.

כלומר כמונו לפני כמה שנים.

אם רק היתה לי יד פנויה, הייתי פותח את החלון ומנסה להזהיר אותם.

שואל אותם באיזו שעה האירוע, ואומר להם – תראו חברה, אתם נראים על הכיפאק, עזבו שטויות, תברחו. אתם עוד יכולים.

תראו אותי, איך התדרדרתי.

והאישה הזו שנוהגת באוטו שלי ושרה בקול צווחני של גננת שירי ילדים?

זו אשתי,

ואני נשבע לכם, היה לה קול סקסי ונמוך פעם, היא נראתה אחרת, נשמעה אחרת,

הכלה, ודאי תסתכל עלי במבט ספקני ומזוגג, הראש שלה שטוף עכשיו בהורמוני רומנטיקה, אבל החתן, אצלו אני בטח אצליח לזהות ניצוץ של הגיון ,

אני ארכן לעברו מעל ראשה המצווח של התינוקת שלי, ואגיד לו – תקשיב גבר, סליחה על חוסר הטאקט, אלו לא דברים שאמורים לצעוק, אבל אחרת לא תצליח לשמוע, אתה חייב להאמין לי, אם היום נראה לך שהיא משתגעת לפני המחזור, אז תדע לך שזה כלום לעומת ההריון, שהוא כאין וכאפס לעומת החצי שנה שאחרי הלידה.

תשכח מהבחורה שהכרת, בקרוב היא תהפוך למפלצת הורמונאלית לא מאוזנת.

אתה לא תדע אם אתה חוזר מהעבודה למיסטר הייד או לד"ר ג'קיל, והספנקינג היחיד שיהיה לך בחיים זה הטפיחות בישבן שעוזרות משום מה לתינוק להירדם.

למה לך כל זה?

אולי מזל שאין לי יד פנויה. הם בטח לא היו מקשיבים לי, והאישה היתה במקרה הטוב מורידה אותי מהאוטו,

במקרה הרע, הייתי זוכה בחפירות קשות בסגנון "כמה אופייני לגברים לרחם על עצמם כשאנחנו עושות את כל העבודה הקשה, בפעם הבאה תלד אתה ונראה כמה אתה תהיה נחמד…"

אני מנסה לפעמים להיזכר מה לעזאזל היינו עושים פעם ? חוזרים מהעבודה ו…?

הממ…זה חוזר אלי לאט….זיכרון מעורפל…הייתי מנמנם על הספה…הולך לשחות…שותה בירה ב – happy hour בפאב האירי עם חברים….סקס….הייתי די עסוק כשחושבים על זה.

האישה ואני היינו מתווכחים אם נשמע תוכניות דיבורים (שאני אוהב), או שירים גרועים באדיבות גלגל"צ (שכמובן היא אוהבת), מדי פעם היינו מתווכחים מי ינקה את הבית, החיים זרמו על מי מנוחות.

היום אין ויכוח. שנינו שומעים את "דודי שמחה",והבית מטונף.

אפילו לקלל אני לא יכול, כי איתמר בשלב התוכי, ולא נעים שהילד יגיד לגננת כוסאמו, אז כל פעם שבא לי להפטיר קללה עסיסית אני אומר "אללי".

תנסו את זה, אם אומרים את זה עם רגש, זה נשמע לא רע 🙂

*******************************************

למה?/איך?/מי?/מתי?/האם? – שאלות ותהיות אופייניות לאב הטרי:

  • ** איך עוד לא המציאו סלקל עם מנגנון רטט עצמי, כך שהתינוק
  • ירגיש תמיד בתנועה?
  • ** למה אין טסטרים של מוצצים עם עמדת חיטוי קטנה ? ככה תוכל
  • לבדוק בחנות איזה מוצץ הילד אוהב במקום לקנות 20 סוגים
  • ולגלות שהוא לא מוכן למצוץ אף אחד מהם.
  • ** למה תינוקות תמיד פולטים רגע אחרי שהלבשת אותם
  • בבגד נקי?
  • ** מי הוא המיזנתרופ שהחליט ששכיבה על הבטן קשורה למוות
  • בעריסה ובכך מנע ממיליוני הורים שעות שינה נחוצות?
  • ** האם אחזור לפקוד את הפאב האירי ב – happy hour –
  • אי פעם?
  • ** מתי אני אוכל לחזור לשבת מקדימה?
  • ** אלה שמספרים שהתינוק שלהם ישן לילה מלא מהשבוע
  • הראשון…הם סתם מזיינים ת'מוח, נכון?
3 תגובות leave one →
  1. רחלי מסרטי permalink
    יוני 28, 2010 10:11 pm

    ג ד ו ל !!!!! קורע מצחוק…אבל לא עושה חשק להכנס לזה אז נו טוב אמתין עוד קצת…חחח

  2. שרון אחותך permalink
    יוני 15, 2010 8:48 am

    מצויין בהחלט! וכמה נכון…בייחוד הקטע של נהגת השודים והשירה "בציבור" 🙂
    כל הכבוד שאת מצליחה לכתוב עם ירדן הקטנה.

  3. שרון permalink
    יוני 14, 2010 9:05 am

    פשוט מצויין!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: