דילוג לתוכן

החיים אחרי הלידה / קיית פיג'ס

פברואר 7, 2010

כבר הרבה זמן לא קראתי ספר שגרם לי להרגיש כל כך טוב עם עצמי 🙂

בהריון הראשון שלי, בערך בחודש רביעי, כשהייתי עסוקה עדיין בפנטזיות נעימות של הריון ראשון, על האימהות המתקרבת, פגשתי חברת ילדות שלא ראיתי הרבה זמן.

אחרי 5 דקות של "סמולטוק" , היא אמרה לי (בכנות אופיינית, יש לציין) – "טוב , תקשיבי, ההתחלה היא מאוד מאוד קשה!!!" וכאן בא מונולוג קצת מפחיד על כמה יהיה לי קשה ולמה. האמת? לא הבנתי מה היא רוצה מחיי, ולמה היא לא יכולה כמו כולם לשאול אותי אם כבר חשבתי על שם ואיפה אני רוצה ללדת ולהסתפק בזה.

ואז…סיפרתי בבדיחות הדעת לאמא שלי על המפגש ולהפתעתי/חרדתי היא אמרה לי "תראי…האמת שהיא צודקת, ואולי טוב שמישהי אומרת את האמת ומכינה אותך לזה…."

שאלתי עוד לפחות 5 אימהות, וכולן אמרו לי את אותו דבר.

היום, כשיש לי כבר ילד בן שנתיים, ואני עדיין נאבקת בלבטים, פחדים, קשיים, רגשות אשם, אני כבר יודעת שהחברה צדקה, ושרבות מתלוננות על "קשר שתיקה" לא ברור,

אף אחד לא מספר על הקשיים, בטח שלא לפני הלידה והאמת שגם אחריה.

שבוע שעבר ביקרתי חברה אחרי לידה שניה, והיא סיפרה איך השכן שלה – שלא מזמן נולד לו ילד ראשון, צייר לה תמונה מאוד ורודה, והיא ישר חשבה לעצמה, מה קורה? איך זה שאני , אחרי לידה שניה מתפרקת והיא בפעם הראשונה עוברת את זה כאילו כלום? אז , כן, יש ברות מזל יותר ופחות, וכמו תמיד זה לא באמת רלוונטי להשוות,

אבל – אנושיות שכמונו, זה עוזר לדעת שאת נורמלית, ורוב הסיכויים שהשכנה שלה גם היא מפורקת, מדוכדכת, ובוכה לעיתים מזומנות ואו שבעלה לא יודע….או שהוא מחליט לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית,

והספר המקסים הזה, כאילו אומר מכל עמוד ודף – "את נורמלית, את בסדר, אצל כולם הדשא באותו צבע" 🙂

קיית פיג'ס מתארת בפירוט ובכ נ ו ת את המהפך העצום בחיי אמא טריה, מכל ההיבטים, פיזיים, רגשיים, קריירה, זוגיות,ועוד.

 בנוסף , מה שאני אישית מאוד אהבתי, זה שהיא נותנת הרבה רקע על השינויים בתפיסה ובהתייחסות החברתית להורות בעשרות השנים האחרונות – מה שנותן פרספקטיבה מרתקת ועוזר לזכור, שיש המון גישות, רק ימים יגידו מה מהן היא אופנה חולפת, וחשוב – כמו תמיד – להקשיב לבטן ולאינטואיציה.

אני ממליצה בחום לפנק את עצמכן בספר כזה, זו גם מתנה נהדרת ליולדת טריה, למרות שלדעתי, הוא חזק יותר לאחר תקופה בתוך האימהות, מאשר ממש אחרי לידה.

ואולי זו הזדמנות טובה להגיד לעינת תודה על השיחה הכנה והנוקבת מלפני שנתיים וחצי.

No comments yet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: